• אבן חושן

אוטוביוגרפיה של יוגי

פרמהנסה יוגאננדה -

"אוטוביוגרפיה של יוגי" הוא מסמך נדיר החושף את אורח חייו הנסתר של פרמהאנסה יוגאננדה, מורה רוחני ויוגי דגול מהמשפיעים ביותר על הפצת פילוסופיית היוגה בעולם המערבי, שפעל בשנות החמישים של המאה הקודמת. דרך סיפור חייו המרתק, מקרב יוגננדה את הקורא אל החוכמה הטמונה בפילוסופיה העתיקה של הודו.

בעשרות השנים האחרונות מגלה האדם המערבי סקרנות הולכת וגוברת בתורת היוגה שמוצאה מהודו. במהלך הזמן נפוצו סיפורים רבים במערב על יכולתיהם המופלאות של היוגים, על אורחות חייהם ועל חכמתם הרבה. בהודו קיים מאז ומתמיד פן נסתר, שהתיירים נחשפים אליו רק לעיתים נדירות. רבים ניסו לפגוש יוגים אמיתיים, אך מעטים זכו לכך. היוגים העבירו את הידע שלהם רק למחפשים רוחניים אמיתיים, ולא לסקרנים מזדמנים.

באוטוביוגרפיה של יוגי, שהפך לאחת הקלאסיות הרוחניות בעולם המערבי, חושף פרמהנסה יוגאננדה את הדרך שהובילה אותו להגשמה עצמית ואת המפגשים שחווה עם גדולי היוגים בהודו.

ספר זה מתאר מערכת יחסים מופלאה בין מורה ותלמיד, שהיא הבסיס להעברת הידע במסורות הרוחניות, לצד חוויותיו הרוחניות הישירות של המחבר.

פרמהנסה יוגאננדה נולד בשנת 1893 למשפחה דתית, וכבר מגיל צעיר גילה נטיות רוחניות. שושלת המאסטרים שאליה השתייך היא מן המסתוריות, המסקרנות והגבוהות ביותר בעולם היוגה. היא מתחילה עם המהאווטאר באבאג‘י, שהיה מורהו של להירי מהאסיה, שהיה המורה של שרי שרי יוקטשוור, מורהו הישיר של יוגאננדה.

יוגאננדה התאמן באשרם עשר שנים במקביל ללימודי אקדמיה מסודרים. חינוך הנוער היה תמיד בראש מעייניו, וב- 1917 הוא הקים את בית הספר הראשון שלו. מערכת השעות כללה מקצועות תיכון שגרתיים לצד ריכוז ומדיטציה של היוגה ושיטות לפיתוח הגוף.

פרמהנסה יוגאננדה הוא מחלוצי היוגה בעולם המערבי. ב- 1920 הוא הגיע למערב כנציגה של הודו בקונגרס הדתות בבוסטון. באופיו היה ידוע כבעל לב רחב וסובלני, מאסטר גדול בעצמו המתייחס בהערצה וביראת כבוד לקדושים אחרים. הוא ראה שליחות בהפצת תרגול היוגה, שבאמצעותו מתאחד האדם עם האל. הוא הצביע על הדמיון בין הברית החדשה להינדואיזם, ותרם רבות לחיזוק הבסיס להבנה בין מזרח למערב. איכותו האלמותית באה לידי ביטוי לאחר מותו: גופו לא הראה כל סימני ריקבון במשך כמה שבועות, שלא כדרך הטבע.

מורה ותלמיד לפי הגישה היוגית העתיקה

לאורך כל ההיסטוריה של המין האנושי הועבר הידע בדרך אחת – מליבו של המורה אל ליבו של זה המבקש ללמוד. הבהגווד-גיטא, שגילו נאמד בכ- 5,000 שנה, הוא בעיקרו דרשה או קובץ עצומת מן המורה העליון [אלוהים] לתלמידו. העצות הן בעצם הנחיות מעשיות לחניכו ארג‘ונה, אשר, כמו כולנו, מנסה לחצות את אוקיינוס החיים.

עוד נאמר שם, כי הידע הועבר מהמורה הראשון לתלמידו, זה העבירו בתורו לתלמידו-שלו, וכך הלאה ברצף שלא פסק מעולם.

סוואמי ויווקאננדה מסביר בספרו בהקטי יוגה על מהותה של העברת הידע בין מורה ותלמיד:

גורלה של כל נשמה הוא להגיע לשלמות, ובסופו של דבר יגיע כל אדם למצב זה. מה שהננו עכשיו הוא תוצאה של פעולותנו ומחשבותנו בעבר, ומה שנהיה בעתיד – תוצאה של מה שאנו חושבים ועושים עכשיו. אך יצירת גורלנו אינה מוציאה מכלל אפשרות קבלת עזרה חיצונית. יתר על כן, במרבית המקרים עזרה כזו היא הכרחית. כאשר היא מגיעה, מואצת התעוררות הנשמה ומתגלים הכוחות הנעלים שבה.

החיים הרוחניים מתעוררים, האדם מתפתח בהתלהבות ולבסוף הוא נהיה קדוש ושלם.

את הדחף הממריץ הזה לא ניתן להשיג מקריאה בספרים. הנשמה יכולה לקבל דחיפה רק מנשמה אחרת, ולא משום דבר אחר. אנו יכולים לקרוא ספרים כל חיינו, אנו יכולים להפוך לאינטלקטואלים, אך בסופו של דבר יתברר לנו כי לא פיתחנו כל רוחניות. אין זו אמת שהתפתחות אינטלקטואלית והתפתחות רוחנית כרוכות תמיד זו בזו. כשאנו קוראים ספרים, אנו מושלים על ידי המחשבה שבכך אנו מתקדמים באופן רוחני.

ואם ננתח את השפעת הספרים שקראנו נגלה, במקרה הטוב, כי רק האינטלקט שלנו יוצא נשכר מלמידה כזאת, ולא הרוח הפנימית. מאחר שאין די בספרים להמרצת ההתפתחות הרוחנית (אף על פי שכמעט כל אחד מסוגל לדבר בצורה נפלאה ביותר על נושאים רוחניים), כשאנו מגיעים אל המעשה ואל ההיבט החי של חיים רוחניים אמיתיים, אנו מוצאים את עצמנו מוגבלים מאוד ביכולתינו. התפתחותנו תואץ רק אם יגיע הדחף לכך מנשמה אחרת.

האדם אשר מן הנשמה שלו מגיע דחף כזה נקרא גורו, המורה. האדם שאל נשמתו מועבר הדחף נקרא שישיה, התלמיד. כדי להעביר דחף לנשמה כלשהי, הנשמה המעבירה צריכה להיות בעלת כוח העברה ( transmission ) למישהו אחר. ומן הצד השני, הנשמה המקבלת את הדחף צריכה להיות במצב המתאים לקליטתו. הזרע חייב להיות זרע חי, והשדה חייב להיות מוכן לזריעה. כשמתמלאים שני התנאים מתרחשת צמיחה נפלאה של דת אמיתית.

בספרו דרשה על יוגה כותב ד“ר ג‘איינט קומאר בהדורי, כי על פי ההבנה היוגית משמעות המלה ”גורו“ היא מורה עליון, המספק למחפש קיצור דרך אל המטרה העליונה – התנסות בחוויה ישירה של האיחוד היוגי, שהיא ”מדיטציה וטראנס עמוק שבו הפרט מתמוסס בעליון וחווה אותו“. כמו כן, הוא סוקר חמישה סוגי מורים לפי התפיסה היוגית, היכולים להתגלם באנשים שונים או באדם אחד.

המורה הראשון הוא ה“סיקשא גורו“, הוא והגורו במובן הגשמי של המלה. מחנך מסוג זה מעצב את הכרתו של החניך בנושא או במיומנות מסוימים, ותפקידו להקנות ידע ברמה כללית.

המורה השני הוא ה“דיקשא גורו“. ”דיקשא“ היא חניכה. גורו זה יעביר לתלמידו את הפארמה טאטווה – הידע העילי – במהירות ובקלות יחסית, וזאת באמצעות מתן מנטרה שאותה ישנן התלמיד.

המורה השלישי הוא ה“סט גורו“. גורו זה יעזור לחניכו לקבל את הידע העליון על ידי התויית דרך שבה יילך החניך. דרך זו תהיה מותאמת למידת האהבה, הדבקות והכניעה של החניך. גורו זה יקיים את האימרה ההודית העתיקה: ”ללא אמונה ודבקות לא תיתכן העברת הידע“.

המורה הרביעי הוא ה“פארמה גורו“ – החונך העליון. גורו זה יכול להעביר את הידע העליון כהרף עין על ידי העברת השקטי שלו [כוח או כוחות רוחניים] דרך מגע, מבט, הפצת ניחוח וכו‘.

המורה החמישי הוא ה“פארמה אדוואיטא גורו“ – החונך הלא-דואליסטי העליון. זוהי נקודת השיא, הפיסגה, ביחסים שבין גורו וחניך. במצב זה מתמוסס לחלוטין הקו המפריד בין הגורו לבין חניכו, והתלמיד מתאחד לגמרי עם מדריכו הרוחני.

אנו מקווים שספר זה יאיר בפני הקורא הישראלי היבטים עתיקים של תורת היוגה, אשר ממקמים אותה במקומה הראוי כדרך המובילה להתפתחות רוחנית ולהגשמה עצמית.

ספר זה תורגם והוצא לאור ביוזמת חברי הבריגהו-יוגה, הלומדים באופן ישיר משרי ברהמה גופל בהדורי, שאביו, שרי ראנג‘אן סודהיר בהדורי, היה תלמיד ישיר של להירי מהאסיה.


 

להיכנס לאמת של הפנימיות ההודית / מאת אוריאל זוהר

SHVOONG 21/07/07

 

מי שלא קרא עדיין את ”אוטוביוגרפיה של יוגי“ מאת פרמהנסה יוגאננדה, ומתיימר לנסוע להודו… לא יידע הודו מהי. מי שלא קרא עדיין את הספר הזה וחושב שכבר היה בהודו, לא יודע מהי הודו באמת. הספר הזה הוא לא רק האוטוביוגרפיה של יוגי, היא סיפור חיים של הודו. הוא סיפור של אדם נעלה, ואני לא הכרתיו לפני שקראתי את הספר המופלא הזה. קראתי ספרים על יוגים, קראתי ספרים על תנועות רוחניות, קראתי ספרים על קדושים ומעונים, קראתי על גנדי וראיתי כמובן את הסרט גנדי… אבל ספר שחודר למעמקים כאלה כמו הספר הזה, פשוט אין בנמצא עוד. ומי שמתעתד לנסוע להודו לבדו או עם חברים, עם אשתו או עם בעלך, עם או בלי ילדיכם הקטנים כגדולים, חייב לקרוא את הספר הזה. הספר הזה הוא הקלאסיקה הרוחנית של הודו בעולם המערבי. הכותב חושף בצורה כמעט נאיבית, כמעט כאילו דיבר על מישהו אחר, בצורה כה משכנעת את חייו שלו, את הדרך שהובילה אותו להגשמה עצמית, ובמיוחד את המפגשים האמיתיים אותם חווה עם גדולי המורים הרוחניים והיוגים הידועים והפחות ידועים של הודו ושל האנושות ! הספר מתאר מערכת יחסים בין מורה לתלמיד ברמות גבוהות, (כמעט כמו בספריו הנעלים של המורה הצרפתי-בולגרי הדגול בעולם אומרם מיכאל איבנהוב, שאיש לא ישווה לו… ואשר זכה לקבל את חניכותו אצל המהאווטאר באבאג‘י הדגול מכולם, בהודו עצמה, עליו מספר גם יוגאננדה בספרו זה…) זוהי מערכת מופלאה של מחבר ספר המתעד בצורה מדוייקת את הטוב ואת הרע ביחסי מורה תלמיד, את הרגעים שנשאו בחובם דיכאונות, כאב, מפח נפש והתנגדות הוריו בעיקר, מול רגעי החסד הנשגבים במחיצתו של מורה דגול הודי.

יוגאננדה נולד בשנת 1893 במשפחה מסורתית אולי אפילו דתית והיו לו נטיות מסטיות מגיל צעיר. הוא רצה תמיד להשתייך לשושלת המאסטרים המסתורית ביותר. כמובן עם המהאווטאר באבאג‘י הנ“ל, שהיה המורה הישיר לפי עדויות בספר של להירי מאסיה, ושהוא בעצמו היה המורה הישיר של שרי יוקטשוור, שהיה המורה הישיר של יוגאננדה.

יוגאננדה ניסה להגיע למנזר אך הוריו התנגדו לדרכו זו. במקביל להתנסות ערכית זו באשרם במשך עשר שנים למד גם לימודים מסודרים, ואף שהשקיע את כל יהבו במנזר ליד מורו המקודש, היה עליו לסיים את הבחינות בהצלחה, כדי להוכיח בין היתר גם להוריו, שטעו. במספר מקרים מתאר במחבר כיצד משפחתו שהטילה ספק בדרכו זו, לאט לאט מתחילה להשתכנע אם בידי ההיגיון הצרוף ואם בידי הניסים והנפלאות שמחוללים המורים והמאסטרים אליהם הצטרף יוגאננדה כבר בילדותו ולא היה מוכן לוותר עליהם, בעד שום הון שבעולם. וכך הקדיש וקידש את דרכו המיסטית הרוחנית והיוגית. הספר מלא בתאורים מדהימים על דרכו הרוחנית של יוגאננדה, הוא משלב לתוך המהלך הרוחני את חיי היומיום ונותן מצד אחד את התחושה הריאליסטית של המציאות כפי שכולנו לכאורה מכירים אותה מניסיוננו כאן על פני האדמה. אך במקביל הוא מעמיד בפנינו אתגר לא קטן, האם נקבל את אמונתו ? האם נאמין לסיפורי הניסים והנפלאות. אבל את החלק השני הזה של הניסים והנפלאות הוא לא מביא בצורה של תיזה אוניברסיטאית בצורה אינטלקטואלית יבשה. כלל וכלל לא, הוא מביא גם את החלק המיסטי האמונתי, את הניסים והנפלאות כחלק בלתי נפרד מחיי המציאות היומיומיים. בעיקר שם את הדגש לתגובותיהם של מי שהניסים נועדו למענם. כאן נכנסים לתמונה בני משפחתו של יוגאננדה, אשר חווים יחד עימו תהליכים רוחניים מהמדרגה הזו ומהרמה הזו שאני מגדיר כניסים ונפלאות, והוא בוודאי מגדיר כארועים רגילים שכל מאסטר מסוגל לבצע. השינויים שחלו בסביבתו של יוגאננדה, האמונה שהחלה למלא את ליבם, היא בעצם הסיבה שהמורים, המאסטירם מוכנים לצאת מגופם, ולעזור להם לשנות את גורלם ולתת להם עוד ועוד הזדמנות על מנת שיוכלו להבין את המבנה האמונתי, ואולי גם את המבנה של הבורא, ומדוע הוא פועל דרך מורים דגולים כדי להשיב אליו את ילדיו האהובים. הניסים והנפלאות שמתרחשים בסיפוריו כל כך יפים, כל כך נעימים, כל כך מתוקים ומשולבים היטב בחיי הסיפור האוטוביוגרפי של יוגאננדה. פשוט אינני מטיל ספק באמיתות דבריו הכנים, במיוחד כמי שעבר בעצמו תהליך חניכותי לא קטן במשך שלושים שנים, אצל מורה כה דגול בהודו.

 


השקת הספר "אוטוביוגרפיה של יוגי" בשגרירות הודו

 

חברי ה'בריגהו-יוגה' בישראל, ד"ר אודי בילו ורונן כץ, תלמידיו שדל ד"ר ברהמה גופאל בהאדורי מואראנאסי שבהודו, הוציאו לאור את הספר "אוטוביוגרפיה של יוגי" מאת פרמהנסה יוגאננדה, בשיתוף עם הוצאת הספרים האמנותית "אבן חושן". הספר במהדורתו העברית זהה למהדורתו הראשונה והמקורית שיצאה לאור באנגלית, בארצות הברית של אמריקה בשנת 1946.

ביום שלישי ה- 15 בספטמבר 2009 נערכה השקת הספר בשגרירות הודו שבתל אביב, אותה כיבד בנוכחותו שגריר הודו בישראל, מר נוואטאג' סינג סאראנה.

האירוע התנהל בארווירה חמה ששיקפה את הקשר התרבותי החם וההדוק השורר בין שתי המדינות, ואת ההתעניינות הרבה הקיימת בישראל בפילוסופיה העתיקה של הודו ובתורת היוגה.

"אוטוביוגרפיה של יוגי" הוא מסמך נדיר החושף את אורח חייו הנסתר של פרמהאנסה יוגאננדה, מורה רוחני ויוגי דגול מהמשפיעים ביותר על הפצת פילוסופיית היוגה בעולם המערבי, שפעל בשנות החמישים של המאה הקודמת. דרך סיפור חייו המרתק, מקרב יוגננדה את הקורא אל החוכמה הטמונה בפילוסופיה העתיקה של הודו.

שגריר הודו בישראל, מר נוואטאג' סינג סאראנה, ציין את מספרם הרב של המטיילים הישראלים הפוקדים את הודו מידי שנה, והדגיש כי חלקם מגיעים להודו בעקבות חיפוש רוחני, ואילו רבים אחרים מתחילים את מסעם הרוחני בעקבות השפעת ביקורם בהודו. מר נוואטאג' סינג סאראנה ציין כי הספר "אוטוביוגרפי של יוגי" נמצא כמעט בכל בית בהודו, וריגש את קהל הנוכחים כשסיפר שבילדותו היה הספר מונח על שולחנו של אביו, שנהג לסמן בו פסקאות חשובות ולהקריאן לבני משפחתו. קטעים אלו נחרטו, לדבריו, בזכרונו, והם מלווים אותו עד עצם היום הזה. השגריר הביע הערכה עמוקה לחברי ה'בריגהו-יוגה' על יוזמתם המבורכת להוצאתו של הספר לאור, ושיבח את עבודתם הכבירה של המו"ל, מר עוזי אגסי, ושל המתרגמת, הגב' שחר לב, שעמלו על הכנת המהדורה העברית המרשימה והמכובדת תוך הקפדה על שמירת רוח דברי המחבר.

 

ד"ר אודי בילו ורונן כץ ציינו כי הם רואים בספר אוצר לאומי של הודו, וסיפרו על אודות הקשר המופלא שלהם עם הודו, שנוצר לאחר שמורם, ד"ר ברהמה גופאל בהאדורי מואראנאסי, הסכים ללמדם, כשנוכח באהבתם העזה ליוגה וברצינותם הרבה לנושא. ד"ר ברהמה גופאל בהאדורי ידוע באהבתו הגדולה לספרים ולכתבים עתיקים, וברשותו נמצאת ספריה ובה כ- 75,000 כתבים עתיקים שחלקם בני אלף שנים ד"ר ברהמה גופאל בהאדורי ביקש מתלמידיו שבישראל לעשות כל מאמץ לתרגם לעברית ולהוציא לאור ספרי יוגה מובחרים , והספר הראשון עליו המליץ היה "אוטוביוגרפיה של יוגי". ד"ר אודי בילו ורונן כץ הדגישו כי הם ומוריהם ההודים רואים בלימוד היוגה והפילוסופיה העתיקה של הודו בישראל חשיבות רבה, וכי הקשר בין שתי התרבויות הוא מבורך וחיוני. הם סיפרו על ההתעניינות הגוברת והולכת בתורת ה'בריגהו-יוגה' בארץ, וציינו את מסלול הכשרת המורים אותו הם מלמדים בבית הספר ללימודים מתקדמים 'סמינר הקיבוצים' בתל אביב, וכן את התנדבותם של חברי ה'בריגהו-יוגה' בהדרכה ביחידות צה"ל המגלות התעניינות הולכת וגוברת בנושא. הם הדגישו את בטחונם, הנובע מניסיונם האישי, בעובדה, כי יש בידי הידע העתיק של חכמי הודו יכולת לסייע בתקופה כאוטית זו של ימינו, שבה המתח והלחץ, האלימות וחוסר השקט, נפוצים כל כך בחברתנו. ד"ר אודי בילו ורונן כץ הביעו תקווה כי הקשר עם הודו יוסיף להימשך ובכך יתאפשר להם להמשיך להפיץ את תורת ה'בריגהו-יוגה' לרבים המתעניינים בה.

השקת הספר:

מחיר קטלוגי: 126.00 ש"ח
מחיר באתר: 110.00 ש"ח
החיסכון שלך: 13%
עבור לתוכן העמוד