• אבן חושן

ספר הדברים

 "ספר הדברים" הוא הספר הרביעי בסדרת אחלמה -
סדרת המהדורות המחודשות והמתוקנות

הספר יצא לאור לכבוד יום הולדת ה- 85
של אביבה הררי, בִּתהּ של הציירת
תום זיידמן-פרויד, ולכבוד
הולדת נינָתהּ, ניצן

 

 

קסמה של שירה פשוטה, מדויקת ומצחיקה

יעל דר | 15.4.2008, הארץ, ספרים

למגוון ספרי ביאליק לילדים מהשנים האחרונות נוסף באחרונה ספר יחיד במינו: הוצאה חדשה - כ-85 שנה אחרי שראתה אור בראשונה - של אסופת שירי הילדים הראשונה של ביאליק, שהוציאו לאור בברלין שני מחבריו: ביאליק והאמנית היהודייה-גרמניה, תום (מרטה גרטרוד) זידמן-פרויד (1892-1930). איוריה המקוריים של זידמן-פרויד, הגיאומטריים והפסטליים, מופיעים בספר החדש במלוא הדרם בזכות ההדפסה המוקפדת מאוד של הוצאת אבן חושן. עובדה זו חשובה ביותר, היות שהספר, ובו 16 שירים קצרים לילדים קטנים שמול כל אחד מהם מצויר בעמוד הנגדי ציור, הקדים מאוד את זמנו בכך שהועיד מקום מרכזי לאיורים בחוויה הכללית של הקריאה.

ביאליק פגש את תום זידמן-פרויד (אחייניתו של זיגמונד פרויד) ואת בעלה המו"ל, יעקב זידמן, ב-1922 כשעזב את אודסה ושהה בברלין, לפני שהשתקע בארץ-ישראל ב-1924. לבני הזוג היתה הוצאת ספרים פרטית שבה הוציאו בעיקר ספרי ילדים בגרמנית, שאותם איירה וכתבה זידמן-פרויד. מפגש זה הניב את ייסודה של הוצאה משותפת בשם "אופיר" שיועדה לילדים, ושאפה לחזק את הזיקה בין ספרות לילדים לאיור אמנותי.

הספר הראשון שראה אור בהוצאה היה "ספר הדברים", ושמותיהם של שני היוצרים התנוססו על הכריכה בגודל שווה. השותפות המו"לית המעניינת הזאת התפרקה כעבור כשנתיים-שלוש בגלל חילוקי דעות כספיים וכנראה גם אמנותיים. ב-1930 מתה זידמן-פרויד, ובארץ רק מעטים הכירו את פועלה החלוצי בתחום האיור לילדים ואת איוריה הרבים ליצירתו של ביאליק. ההוצאה החדשה של הספר שרואה עתה אור מוקדשת לבתה, אביבה הררי בת ה-85, שהגיעה ארצה כילדה במסגרת "עליית הנוער" וחיה בישראל, ולנינתה ניצן.


"ספר הדברים" נערך בתקופה אחרת, ואינו מציית בהכרח לאופנות של היום. הספר, אף שהוא נועד לילדים קטנים, אינו כולל רבים משירי הפעוטות שנהפכו עם הזמן לקלאסיקה ישראלית. בולטים בהיעדרם שיריו המולחנים של ביאליק כמו "קן-ציפור", "נדנדה", "פרש", ו"בגינת הירק". בקריאה החדשה בו יגדל אולי הרפרטואר המוכר ו"החי" של שירי ביאליק לפעוטות. השיר "תרנגול", שמומלץ מאוד לקרוא אותו בנגינה אשכנזית, נחמד מאוד לקריאה באוזני קטנטנים, דווקא בגלל הנגינה האחרת וכמה מהמלים ה"ישנות" שאיננו פוגשים בכל יום: "עורה, למה תישן, ריקא,/ קוקוריקא, קוקוריקא!// בשמים נפלה דליקה,/ קוקוריקה, קוקוריקה!// חמה יצאה מנרתיקה/ קוקוריקה, קוקוריקה!// ואתה עודך ישן, ריקא!/ קוקוריקא, קוקוריקה!".

לא כל השירים בספר צלחו את מבחן הזמן: כמה מהם אף עלולים להיחשב לא מתאימים לאוזניהם הרכות של הילדים היום. כזה הוא לדוגמה השיר "דג": "הנני, הנני,/ קחני, תפשני,/ לסיר הורידני,/ ובאבי בשלני/ ובאחי מלחני,/ ואחר תאכלני". ולמרות זאת, ולמרות העובדה שאין היא "עכשווית", יש באסופה הזאת קסם מיוחד. סוד קסמה הוא הקשר האמנותי הייחודי שבין שני היוצרים ותחושת העבר החזקה שהיא מעניקה, גם למי שלא מכירים עדיין את המלה "היסטוריה". אגב, באירופה של שנות ה-20 לא נחשב הספר כחומר קריאה לפעוטות. בגלל קשיי השפה - צריך לזכור שהעברית לא היתה שפת אם - קראו את הספר ילדים גדולים יותר, רבים מהם כחלק משיעורי לימוד העברית.

ברשימת ספרי הקריאה בעברית של רשת בתי הספר "תרבות", "מקרא לנוער" שיצאה בוורשה ב-1929, הומלץ "ספר הדברים" בראש הרשימה שיועדה לילדי ה"מחלקה השנייה", בני שבע-שמונה. באותה רשימה מומלצים גם "התנגולים והשועל" מאת ביאליק ו"מסע הדג" שכתבה ואיירה תום זידמן-פרויד ותירגם ביאליק. "מסע הדג", הספר השלישי שראה אור בהוצאת "אופיר" בברלין, יצא אף הוא במהדורה חדשה בהוצאת "אבן חושן" בהדפסה מעולה (2002).

 

 

לקריאת הכתבה באתר הארץ לחץ כאן

 


 

תום זידמן-פרויד (1892-1930) נולדה בוינה בשם מרתה גרטרוד פרויד לאמהּ , מריה פרויד, אחת מחמש אחיותיו של זיגמונד פרויד ולאביה, מוריץ פרויד. בגיל צעיר אימצה לעצמה את הכינוי תֹום (Tom). בשנת 1901, בהיותה בת תשע, עברו הוריה לברלין. בשנת 1911 החלה ללמוד בבית-הספר לאמנויות ובשנת 1913 הציגה תערוכה ראשונה של צעצועים והצעות לספרי-ילדים. בשנת 1914 ראה אור בברלין ספרהּ הגרמני "ספר שירים לתינוקות" (-Das Baby Liederbuch, הוצאת Reuss & Pollack). באותה תקופה אף ערכה עם אחותה הגדולה, לילי, ערבי-בידור לילדים, בהם שילבו השתיים קריאה של סיפורי-עמים ושירים לילדים, עם הקרנות של שקופיות אשר ציירה תום.

בשנת 1917 עברה להתגורר במינכן, שם למדה באקדמיה לאמנות ושם פרסמה בשנת 1918 את ספרה "ספר התמונות החדש" (Das neue Bilderbuch, הוצאת G. W. Dietrich). הספר התקבל בהתלהבות על-ידי המבקרים ונחשב לספר היפה ביותר שנדפס בגרמניה באותה שנה. במינכן באה תום במגע עם רבים מאנשי התרבות היהודית הגבוהה ששהו בה באותה עת, ביניהם גרשם שלום, זלמן שוקן, ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק, ואף נוצרו ביניהם יחסי-עבודה ושיתופי-פעולה. בשנת 1921 פגשה תום את בעלה לעתיד, יעקב זידמן, והם נישאו בברלין. באותה שנה הגיע חיים נחמן ביאליק מאודסה לברלין, פגש בבני הזוג, התרשם מהם עמוקות וחתם איתם על חוזה להקמת שלוחה של הוצאת "מוריה" בשם "אופיר", אשר תוציא לאור סדרת ספרים המיועדת לפעוטות, בה יהיו "הציורים עיקר והספרות טפל", כלשונו של

ביאליק. רק שני ספרים הספיקו לראות אור לפני שהתפרקה השותפות בין בני הזוג לביאליק, "ספר הדברים", המכיל שישה-עשר שירי ילדים מקוריים של ביאליק ו"עשר שיחות לילדים", המכיל עשר אגדות מאת אנדרסן, גרים ואחרים.

כפי הנראה, היה זה זלמן שוקן שהסב את תשומת ליבה לטכניקת הדפוס ששימשה את מאייר ספרי הילדים אדמונד פון-פרייהולד (1878-1944) - סטנסיל צבוע ביד, הנקרא בצרפתית "פושואר". לאחר שהמירה את ההדפסה הליטוגרפית המקובלת בהדפסת פושואר, בה שימשו צבעי-מים שקופים ובהירים, השתנה מערך הצבעים שלה, ואיורי ספריה העבריים, שנדפסו בטכניקה מיוחדת זו, זכו לנראּות מאירה במיוחד והם זוהרים בשקיפות רעננה, כאילו נצבעו ביד בצבעי-מים.

כל שאר פרסומיה של תום מאותה שנה והלאה, היו בשפה הגרמנית: ספרה "בית הנפלאות" התקבל בהתלהבות; הספר היה עתיר משחקים: הילד יכול היה לפתוח בו חלון, להזיז דמויות וגם לפתור חידות. אמנם משחקי-הזזה היו כבר מוכרים מספרים מראשית המאה ה-20, אך החידוש כאן היה במשחקי חשיבה, מחקר ופתרון חידות. מבחינה פדגוגית, היה זה מפנה של ממש בספרות העולמית. גם ספרה "סירת הקסמים" היה מעולה לא רק מהבחינה האמנותית (הוא אף הופיע ברשימת חמישים הספרים היפים ביותר שראו אור מעולם בגרמניה), אלא פורץ דרך מבחינה פדגוגית: כמעט כל עמוד בספר הציב בפני הילד אתגר מעניין. בשנת 1929 התאבד יעקב זידמן. בעקבות התאבדותו נכנסה תום לדכאון עמוק וחדלה מלאכול; כעבור ארבעה חודשים נפטרה.

בסגנון הסכמתי והנקי שפיתחה, בישרה תום זידמן-פרויד את הסגנון המודרניסטי המכונה "אר-דקו" או "האובייקטיביות החדשה" (Neue Sachlichkeit), שכבש את אירופה בשנות ה-20. יתר על כן, הצליחה תום לשלב את סגנונה זה בתיאור דמות האדם בקוי-מתאר פשוטים המאזכרים ציורי ילדים. איוריה התאפיינו בצורות גיאומטריות פשוטות, פיוט ורצינות עם צבעוניות מעודנת, שהצטרפו יחד לסגנון מודרני וחדשני, ועם זאת, נוגע ללב בליריות וברגישות שבו. חשיבותה כפדגוגית אינטואיטיבית, שידעה להעשיר את עולם הדימויים של הילד ולהפעילו בדרכים יצירתיות, אינה נופלת מחשיבותה כאמנית פלסטית. אמנם כשרון פדגוגי נדיר זה לא בא לידי ביטוי בספריה העבריים, אך בספריה הגרמניים הוא בא לידי ביטוי ביתר שאת.

 

מתוך: אילה גורדון, איורים עבריים - הספר העברי המאויר לילדים - העידן הבינלאומי 1900-1925. הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב, [תשס"ה], עמ' 127-141.

 


 

תום (מרתה גרטרוד) פרויד נולדה בוינה. אביה היה סוחר ואמה היתה אחותו הצעירה של זיגמונד פרויד.

היא למדה ציור במינכן שם התיידדה עם גרשום שלום וש"י עגנון. גרשום שלום כתב עליה בזיכרונותיו "תום היתה מאיירת כמעט גאונית, ואולי גאונית ממש, של ספרי ילדים, ובחלקם גם המחברת עצמה".
אחרי נישואיה ליעקב זיידמן השתקעו בני הזוג בברלין ויסדו הוצאת ספרים בשם "פֶּרְגֶרִין" ("נווד") שהוציאה בעיקר ספרי ילדים צבעוניים לגיל הרך בגרמנית שכתבה ואיירה תום זיידמן פרויד עצמה.

זיידמן פרויד היא היתה ידועה ב'מוזרויותיה' ובכישרון האומנותי שלה. ובפרט בהחלטתה לאמץ שם גברי (עוד בהיותה בת עשרה) וללבוש בגדי גברים.

זיידמן פרויד התאפיינה כחברה בתנועת הארט נובו הגרמנית. יצירות האמנות שלה הציגו לעיתים קרובות אנשים וחפצים המוצגים בפשטות ובמדויק בדיו. קווי המתאר שלהם מולאו בקפידה בצבעי מים בטכניקה הכוללת שבלונות ושכבות.

ב24.7.1922 חתמו בני הזוג ביחד עם ביאליק על זיכרון דברים לייסוד הוצאת "אופיר", הוצאת ספרים חדשה לגיל הרך שהייתה חלוצה וחדשנית בכיוונה האמנותי. ביאליק כתב את הטקסטים בעברית ותום זיידמן פרויד איירה.

ביאליק מסר לבני הזוג את כתבי היד של שני הספרים הראשונים שההוצאה הוציאה לאור – קובץ שירים לפעוטות וקובץ מעשיות עם.
הספר הראשון שיצא על ידי הוצאת "אופיר" היה "ספר הדברים". קובץ שירי הילדים הראשון של ביאליק. נכללו בו טז שירים קצרצרים, רובם ככולם על בעלי חיים וכלי תחבורה. מול כל שיר מופיע איור בהתאם לנושאו. הציורים פשוטים ומדויקים. קווי המתאר פשוטים וצוירו בדיו ופנים האיורים נצבע בצבעי מים. כתב שכתבה זיידמן פרויד להוצאת 'מאוריציוס' מתאריך 22.5.1922 ובו היא מאשרת כי קיבלה את הזכות להוציא את המהדורה העברית של 'ספר הדברים' מעלה את הרושם שביאליק כתב את השירים או לפחות את חלקם על פי הציורים שלה.

באותה שנה הופיע 'ספר הדברים' גם במהדורה גרמנית ורוסית (עם טקסט שונה) בהוצאת "פֶּרְגֶרִין".
כמעט באותה העת בה יצא לאור 'ספר הדברים' יצא ספרם המשותף הבא של זיידמן פרויד וביאליק – קובץ אגדות מתורגמות ומעובדות בשם 'עשר שיחות לילדים'. הקובץ יצא באותה השנה גם במהדורה גרמנית. כל אגדה נדפסה על עמוד אחד ומולה תמונה צבעונית גדולה.
על פי התכנית שפורטה בחוברת הפרסום הצבעונית על ההוצאה, מגמותיה ותוכניותיה היה אמור לצאת קובץ שירי עם. כתב היד כבר נשלח לדפוס וזיידמן כבר הכינה את האיורים אך הספר לא הופיע והאיורים המקוריים נשארו ברשות המשפחה.

הספר הבא שיצא בהוצאת 'אופיר' הוא "מסע הדג". שיר סיפור דמיוני שתום זיידמן פרויד חיברה, איירה והדפיסה. נחשב ליצירתה המושלמת והידועה ביותר. תרגומו של ביאליק הופיע בשנת 1924 כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. מערכת היחסים בין תום זיידמן פרויד ובעלה לבין ביאליק עלתה על שרטון והוצאת 'אופיר' נסגרה.

בשנת 1930 שמה קץ לחייה לאחר היסטוריה ארוכה של חוסר יציבות נפשית והתמוטטות גדולה בעקבות המשבר הכלכלי הגדול בגרמניה וכישלון יוזמה עסקית של בעלה אשר התאבד בשנת 1929. הם קבורים זה לצד זו בבית הקברות היהודי בברלין.
עקב יהדותה של זיידמן פרויד, עותקים רבים של ספריה "נעלמו" במהלך משטרו של היטלר.

לתום זיידמן פרויד הייתה ילדה אחת – אביבה (אנג'לה) הררי 1922-2011.

 

מקורות: אופק, אוריאל. ספרות הילדים העברית 1900-1948. הוצאת דביר עמודים 255-260

 


 

 

 

מחיר קטלוגי: 65.00 ש"ח
מחיר באתר: 52.00 ש"ח
החיסכון שלך: 20%
עבור לתוכן העמוד