• אבן חושן

...אבל אהבה!

"...אבל אהבה!" הוא הספר השבעים ואחת בסדרת ספרי
השירה "פִּטְדָה", אבן מאבני החושן.
נדפס
אופסט בגוֹפָן "דרוגולין"
על נייר
נטול עץ
90 גרם 


 
מהדורה מצומצמת בת שישים ושמונה עותקים (כפי גילו של
המשורר) נדפסה על נייר סנדנס 118
גרם ונכרכה
ידנית, מלוּוה בהדפס-מחשב
מקורי מעשה ידיו
של אסי דיין.
המהדורה ממוספרת
וחתומה בידי האמן



 

אסי דיין, היוצר המוכשר שכבר עשה הכל והכל כבר נכתב עליו בספר שירה חדש אשר רואה אור בימים אלו במקביל לשידור האוטוביוגרפיה המצולמת שלו "החיים כשמועה" (בערוץ 8 וערוץ 10).
בספר ...אבל אהבה! שירים מקוריים, מרגשים ומצחיקים בהשראת נפשו, חייו ובהשראת אחרים.
בנוסף ישנם גם מספר תרגומים לת.ס אליוט, דילן תומס וויסטן יו אודן.

אבל אהבה

 

...אֲבָל אַהֲבָה

אֲבָל עַכְשָׁו. אֲבָל דָּחוּף. אֲבָל אוֹתָךְ

וְלֹא בִּגְלַל וְלֹא חֲבָל, וְלֹא אַחַר-כָּךְ

אֲבָל אַהֲבָה זֶה הַתֵּרוּץ הַסּוֹפִי

אֲבָל אַהֲבָה זֹאת הַמַּסְקָנָה הַיְחִידָה

אֲבָל אַהֲבָה זֶה אֲנִי אִתָּךְ

אֲבָל אַהֲבָה כִּי אֵין בְּרֵרָה יוֹתֵר טוֹבָה

מִלֶּאֱהֹב אוֹתָךְ, תָּמָר.

גַּם בְּלִי אֲבָל

וְעַד לָעַד

מִכָּאן וְעַד בִּכְלָל

שֶׁלָּךְ!

...כַּמָּה חֲבָל שֶׁ'אָבַלְתִּי' וְעַכְשָׁו אֲנִי יוֹשֵׁב "שִׁבְעָה"

מְחַכֶּה לְ: "אֲבָל אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ"

 

...אבל אהבה! הוא ספר שיריו השלישי, קדמו לו "אוטוביוגרפיה זמנית" (עקד, 1973) ו"שם של ספר שירים" (תמוז-מודן, 1994). בנוסף כתב דיין ספר פרוזה "תוכן העניינים" (כתר, 1989) ומבחר מאמרים "כותב שורות אלו" (ידיעות אחרונות 1994).


הרישול מלא התשוקה של אסי דיין

ארז שוייצר | ספרים | הארץ | 30.1.13

בקובצי השירה "הרחבת המאבק" של דרור אלימלך ו"...אבל אהבה" של אסי דיין יש הבדלים רבים. למרות זאת, שזורים בשניהם פסימיות, הומור וגם פיכחון

הוא חי טוב, זיין טוב/ כתב טוב/ ביים טוב/ וניצל היטב את כולם ‏(כולל הקשוחים ביותר‏)/ הבן זונה הזה”. השורות האלה, שאלימלך כתב על ברטולט ברכט ‏(אחרי הציטוט החשוב יותר, “אל תפסיק לכעוס לעולם”‏), עשויות להלום גם את דמותו של אסי דיין, שבימים אלה רואה אור ספר השירה השלישי שלו, “...אבל אהבה”. מובן שהפרסונה של דיין, הקולנוען והשחקן המבריק, הפרובוקטור בעל יצר ההרס העצמי, משתלטת על הספר ומקשה את קריאתו לכשעצמו. אבל קריאה כזאת, קריאה תמימה כביכול, אינה נחוצה תמיד. “...אבל אהבה” מוסיף רובד על דמותו המצטברת, המרתקת ממילא, של הצבר הנסיך־היתום, על שנינותו ופגיעותו, גסותו להכעיס וכנותו המופלגת.

אבל בין “נערת ליווי קוראת שירה/ לגבר זר העומד מאחוריה/ ורוצה לשמוע בעירום מלא, מה זאת אהבה?” ובין “אבל עכשיו. אבל דחוף. אבל אותך/ ולא בגלל, ולא חבל, ולא אחר כך”, דיין משבץ תרגומים מפרי עטו לשירים של דילן תומס, ת”ס אליוט וגם ו”י אודן. דווקא תרגומיו אלה, למיטב שירתם ‏(“פרופרוק” לאליוט, למשל‏), מיטיבים להמחיש את אופי יצירתו: מרושלת מעט, אבל חיונית ומלאת תשוקה; משכילה ויומרנית, לעתים די, לעתים מדי.

במלים אחרות, חרף חולשות ניכרות, אלה תרגומים ושירים מושכים, מהלכי קסם, בדיוק כדיין עצמו, המסכם כאן את חייו במלים, “ואני אין לי בראשית ואין לי אחרית/ כמו צמח רב שנתי/ כמו פקעות/ כמו שמות של מקומות/ כמו הים שלא סופרים את גליו/ כמו הצלקות בהר ממול/ כמו מקומות/ כמו כל המנוגד הזה// ולא החכמתי כמו קהלת ואני יודע יותר יותר/ מה שפחות”.

לקרית הכתבה במלואה באתר הארץ לחץ כאן


 

שירה: "אני מודה לכם מעומק לבי"

"על הפרסים, החיבוקים והתשואות/ אבל בעיקר אני מודה רק לי/ על הדרך בה החלטתי לחיות". שירים מאת אסי דיין


Ynet | 15.1.2013


*

וְיוֹצֵא שֶׁרֹב הַזְּמַן אֲנִי לְבַדִּי

מְדַבֵּר עִם עַצְמִי, קוֹרֵא לִי 'אַתָּה'

וְאַתָּה מְנַסֶּה לְבָרֵר אֵיךְ זֶה שֶׁכְּבָר כַּמָּה שָׁנִים

אַתָּה תָּקוּעַ בְּחֶבְרַת עַצְמְךָ

מְחֻבָּר לַבְּדִידוּת כְּמוֹ הֶרְגֵּל יָשָׁן

כְּמוֹ רְכִיבָה עַל אוֹפַנַּיִם

שׁוֹלֵט בַּתְּנוּעָה מִמֶּנִּי אֵלַי

נוֹסֵעַ לְאָרְכָּם שֶׁל חַיַּי

וְהַמַּסָּע עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר הָאֵינְסוֹפִי

וְהָרֵיק מֵאָדָם, הַשָּׁטוּחַ, הַצָּחִיחַ

מִדְבַּר הָאָנוֹנִימִיּוּת הַיְבֵשָׁה, פָּרוּשׂ

כְּמוֹ סָדִין עֲנָקִי וְהָאֹפֶק נִמְצָא בַּקָּצֶה

כְּאִלּוּ אַתָּה נָע עַל פָּנֶיהָ שֶׁל מִטָּה

עָלֶיהָ אַתָּה נָע עַד שֶׁתִּשְׁכַּב לְבַדְּךָ

וְתִישַׁן לְךָ בָּעֲרִיסָה הַשְּׁטוּחָה וְהָרֵיקָה

וְאֵין בָּעוֹלָם מִי שֶׁיְּנַדְנֵד אוֹתְךָ

כְּאִלּוּ חָיִיתָ דַּקָּה אַחַת נִצְחִית

מֵהַלֵּדָה הַהִיא אָז שֶׁיָּצָאתָ לַאֲוִיר הָעוֹלָם

וְהֻשְׁלַכְתָּ לְיָם הַכְּלוּם וְהַלְּבַד הַנִּצְחִי הַזֶּה

וְאֵין אִישׁ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁיָּעִיר אוֹתְךָ

וְאַתָּה מְחַבֵּר אֶת קֵץ הַנְּסִיעָה

וְאַתָּה כְּבָר כָּכָה, עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת   

וּפָנֶיךָ מַבִּיעוֹת אֵיזוֹ הַחְלָטָה לִמְשֹׁךְ

אֶת הַשֵּׁנָה אֶל מוֹתְךָ

וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הַלְּבַד הַזֶּה

לְבַדְּךָ. כֵּן. לְבַדִּי

 

נובמבר 2009

 

 

בדרכי שלי

 

(בהשראת "My Way" של סינטרה)

 

אֲנִי מוֹדֶה לָכֶם מֵעֹמֶק לִבִּי

עַל הַפְּרָסִים, הַחִבּוּקִים וְהַתְּשׁוּאוֹת

אֲבָל בְּעִקָּר אֲנִי מוֹדֶה רַק לִי

עַל הַדֶּרֶךְ בָּהּ הֶחְלַטְתִּי לִחְיוֹת

 

וּלְהַגִּיעַ לַפִּסְגָּה בִּזְכוּת עַצְמִי

כֵּן!!.. עָשִׂיתִי זֹאת בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי!!

כְּבָר כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, בָּחַרְתִּי לְבַדִּי

בָּאַבָּא הַנָּכוֹן עִם בְּלִי הָעַיִן וְהָרְטִיָּה

שֶׁהָיָה 'לַהֲקַת הַחִמּוּם' שֶׁלִּי

 

שֶׁנָּתַן לִי חוּץ וּבִטָּחוֹן לִפְנֵי הוֹפָעָתִי

אַחַר כָּךְ הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת בַּשָּׂדוֹת

עִם כִּשָּׁרוֹן לָמוּת יָפֶה לִפְנֵי הַסּוֹף

וְאָז כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה שָׁעוֹת אֶת הַהִמְנוֹן

שֶׁהָפַךְ מֵהַתִּקְוָה לְ'גִבְעַת חַלְפוֹן'.

                                     

וְכָךְ, בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי, הָלַכְתִּי אֶל הַבַּנְק

וּבִזְבַּזְתִּי אֶת הַהוֹן שֶׁעָשִׂיתִי מֵחַלְפוֹן

כְּדֵי לִרְכֹּש בְּמוֹ רֵאוֹתַי וְכַסְפִּי

אֶת הַגּ'וֹינְט הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי וְכָל הַשְּׁאָר

 

וְכָךְ הִתְקַדַּמְתִּי בְּזֵעָה כְּבֵדָה

מִקְּרִיז לִקְרִיז, מֵאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה

לַשְּׁנִיָּה, לַשְּׁלִישִׁית וְעַד לָאַחֲרוֹנָה

הָאֱמֶת

שֶׁנְּשׁוֹתַי הֵעִיפוּ אוֹתִי, בְּדַרְכָּן שֶׁלָּהֶן

 

הַיְשֵׁר לַקְּרָשִׁים וּלְ"מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹרְגִים"

אֲבָל אֲנִי לֹא וִתַּרְתִּי וּבֵין הַבָּאנְגִים

לִקַּקְתִּי לִמְנַחֵם גּוֹלָן

שֶׁגִּיֵּס אוֹתִי לְ"מִבְצַע יוֹנָתָן"

הֵיכָן שֶׁהָרַגְתִּי מְחַבְּלִים

וְכָתַבְתִּי אֶת "שְׁלָאגֶר" לַגַּשָּׁשִׁים

וְאֶת "שִׁיר הַפְרֵיחָה" בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי

לְהִתְחַנֵּף לַסְּפָרַדִּים

 

בְּסוֹף שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים

הִכַּרְתִּי אַבְקַת-אֲפִיָּה בְּשֵׁם קוֹקָאִין

וּפָנִיתִי לַיָּמִין כְּמִצְוַת זַ'בּוֹטִינְסְקִי

"מִשּׁוּרָה יְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת"

 

וְהִכְנַסְתִּי לָאַף שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

שֶׁל 'חַיָּלִים אַלְמוֹנִים'

אֲבָל אֲנִי בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי עָשִׂיתִי 'דַּוְקָא'

וְיָצַרְתִּי אֶת "הַחַיִּים עַל פִּי אַגְפָא"

 

וְעִם הַכֶּסֶף טַסְתִּי לַחְקֹר אֶת הַצִּמְחִיָּה

בְּפֶּרוּ וּבּוֹלִיבְיָה.

חָזַרְתִּי מִשָּׁם קְצָת מַסְטוּל

וְאָז עָבַרְתִּי גְּמִילָה "בְּטִפּוּל"

 

אֲבָל הַסְּטִיגְמָה שֶׁלִּי

נִשְׁאֲרָה, וְהָפְכָה אֶת חַיַּי לִשְׁמוּעָה

וּמֵרֹב עֲצַבִּים

I did it my hand

וְנָתַתִּי לְמִישֶׁהִי סְטִירָה!

 

אַחֲרֵי מַעֲצָר שֶׁל חֲצִי שָׁנָה וּבְדִידוּת אֲיֻמָּה

יָצָאתִי לַחָפְשִׁי

אָדָם מְאֻשָּׁר וְנָקִי

גָּר אֵצֶל אִמִּי

עִם פְּרַס 'מִפְעַל חַיִּים' שֶׁשּׁוֹמֵר מִנְּפִילָה אֶת

הַסְּפָרִים...

וְעַכְשָׁו אֲנִי נָקִי וְיוֹדֵעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר

שֶׁ"לַּעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי"

זֶה רַעֲיוֹן שֶׁל זַמָּר אוֹ מְפַגֵּר

כִּי מֵעַתָּה אֲנִי הוֹלֵךְ לְנַהֵל אֶת הַחַיִּים

וְ"לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה רַק בְּדַרְכָּם שֶׁל אֲחֵרִים"

 

27.1.2010

 

הגיעה העת לסכם

 

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְסַכֵּם

אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה וּלְאַחַר מִכֵּן

כָּל מַה שֶּׁלֹּא יִתָּכֵן

כְּמוֹ כָּל הַחֹם וְהַחֵן

כְּשֶׁהָיִיתִי נִנּוֹחַ לְצִדְּכֶן

בּוֹעֵר לְאִטִּי מֵאַהֲבָה אֶתְכֶן

וְיַחַד עִם זְמַנִּי הַהוֹלֵךְ וּמִתְרוֹקֵן

הוֹלֵךְ וּמְאַבֵּד אֶתְכֶן אַחַת אַחַת

וְאָז, בְּבַת אַחַת, נִשְׁאָר מְחַיֵּךְ וְלֹא נוֹשֵׁם

אֶבֶן בְּיֶדְכֶן

שֶׁאַתֶּן מַשְׁלִיכוֹת אֶל כַּר הַדֶּשֶׁא מִסְּבִיבְכֶן

רַגְלֵיכֶן הוֹלְכוֹת וּמִתְרַחֲקוֹת

מַשְׁאִירוֹת אוֹתִי עִם הָאֲבָנִים הַמַּפְרִיעוֹת

לָכֶן לַחֲזֹר עִם לַיְלָה עֵירֻמּוֹת

לִרְקֹד עַל פְּנֵי הַמִּדְשָׁאוֹת

כְּמוֹ עֲדַת לְבִיאוֹת דּוֹהֲרוֹת

טוֹרְפוֹת מֵעָלַי אֶת כָּל הַיֹּפִי הָאַדִּיר

שֶׁאֲבָנִים כָּמוֹנִי מַחְמִיצוֹת

אֶת כָּל מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לְסַכֵּם, וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יִתָּכֵן.

וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יִתָּכֵן.

 

שֶׁלֹּא נִתָּן לְסַכֵּם

 

23.9.2011

 

 

שירים אלו לקוחים מהספר "אבל אהבה!", מאת אסי דיין שראה אור לאחרונה בהוצאת אבן חושן. לצד שיריו המקוריים מופיעים בספר גם מספר תרגומים פרי עטו לשירי ת.ס אליוט, דילן תומס וויסטן יו אודן. "אבל אהבה!" הוא ספר שיריו השלישי של דיין. קדמו לו "אוטוביוגרפיה זמנית" (עקד, 1973) ו"שם של ספר שירים" (תמוז-מודן, 1994). בנוסף כתב דיין ספר פרוזה "תוכן העניינים" (כתר, 1989) ומבחר מאמרים שאוגדו לקובץ "כותב שורות אלו" (ידיעות אחרונות  1994).



 

 


אתר נוריתהה
דורית ישראל | 19.1.13

 

אסי דיין הוא חידה. חידה מרתקת.
איש קצוות שחי תמיד תמיד על הקצה,
והגיע עד הקצה...כמעט!!!
יפה תואר ומכוער, מבריק ומטורלל, עשיר ועני. בעיני הוא דמות טרגית ומרתקת, לא פחות מהגיבורים שהגה ורקם וכתב בעצמו. הוא מפתיע ולאחרונה הפתיע עוד יותר, כשעמד על הבמה, רועד, דומע, נתמך במטפל פיליפיני והקריא מספר השירים והתרגומים "אבל אהבה" וממש ממש באותה הזדמנות, הביט בתמונת אביו ואמר, "אבא אתה בן זונה, אני שונא אותך".
כך, שבור ורצוץ, הוא הוציא תחת ידיו ספר שירים ותרגומים, וסדרת טלוויזיה אוטוביוגרפית על משפחתו, "החיים כשמועה" ולפי מיטב המסורת הדיינית. כשאתה טוב, אתה טוב מאוד ואסי דיין הוא טוב מאוד.
מושחז כסכין וחד כתער, ובוטה עד מאוד, הוא כותב את עצמו לדעת, הכל על אהבה. "...אבל אהבה".
אני מודה שהתרגשתי שהספר יצא וזו לא חכמה גדולה, כי אני אוהבת את אסי דיין המבריק, המטורלל, עז המבע ובעל הנפש הסבוכה כל כך...ואין עוד אחד כמוהו, גם בכל משפחת דיין, תודו. מזל...

עד תום

עכשיו ההרגשה היא די ברורה
מתישהו, החמצתי אהבה
והגעתי לעכשיו זקן ועייף
אולי בתחנה האחרונה
מחכה לי אהבה אחת.
ומישהי זרה תחבק אותי בחום
ותנסה להזכיר לי את הזמן והמקום
דווקא בזמן האחרון
ואני אבכה מתוך השטיון
קץ הזכרון
לא מסוגל לשאת את הפתאום
כאילו אהבה זה שומקום
כאילו אין לי זמן בזמן האחרון
כאילו כבר ירד היום
ואינני רואה את פניה
ושוב אני מקרי בחייה
אולי טעתה באיש ובמקום
אולי מחבקת עקרון
לאהוב זקן לחצות חייו
שלא ידרס
ולא יתחרט
וימות שלם
כי הוא נסלח ולא ימלט
מאהבה אחת שתוציא אותו
שלם בתום זמנו.
 

מחיר קטלוגי: 64.00 ש"ח
מחיר באתר: 51.00 ש"ח
החיסכון שלך: 20%
עבור לתוכן העמוד