הגדה של פסח

הגדת ’ברפמן‘ - ספר שביעי בסדרת ספרי הטיפוגרפיה והקליגרפיה- ’ברקת‘ נדפס בעברית בגופן גלבוע ובאנגלית בגופן Bernhard Modern

מרץ 2007 חדש בהוצאת אבן חושן: הגדה של פסח עיצוב וקולאז‘ים: דפנה ברפמן

108 עמודים לא ממוספרים כריכה קשה - גודלה כשל מצה שפות: עברית ואנגלית

עיצוב ההגדה כיצירת אמנות החלה עוד בזמן הגדות ספרד המפוארות של המאה ה- 14.

ההגדה שלפנינו היא יצירת אמנות שמשלבת קונספט עיצובי-אסתטי מימי הביניים עם אומנות עכשווית ומשלבת קולאז‘ים, קליגרפיה ומיקרוגרפיה.

אגדות תור הזהב התאפיינו במראה עשיר ומהודר, באיור פיגורטיבי (איורי אדם וחיה) והפרדה בין דפי הטקסט והאיורים, לעיתים הופיעו האיורים בתחילת ההגדה ולעיתים בסופה.

גם בהגדה זו קיימת הפרדה בין הטקסטים לאיורים. דפי האיור ממוקמים במספר מקבצים והודפסו בצבע מלא על גבי נייר בעל עובי ומרקם שונים מדפי הטקסט.

הייחודיות של אגדה זו הם הקולאז‘ים המרהיבים שמעטרים אותה, אשר מעוצבים בהשראת דמויות מהגדת הזהב והגדת סרייבו.

הקולאז‘ים אשר מציגים את איור הפיגורטיבי שרווח בספרד הנוצרית משלבים באופן מרשים בין אמנות ימי-ביניימית לאמנות מודרנית עכשווית. תוך שילוב של דמויות ואלמנטים מעולמות מגוונים נוצר מראה חדש ומרגש לסצנות הקלאסיות המוכרות מההגדה כגון: סיפור ארבעת הבנים, עשר המכות וחציית ים סוף.

המראה הייחודי של עמודי הטקסט נוצר משילוב העברית והאנגלית במבנים גיאומטרים משתנים ולקוח מהמסורת היהודית בה שכיח ומיוחד השימוש באותיות כקישוט.

העיטורים מורכבים מאותיות ומיקרוגרפיה - מילים ומשפטים מינייטוריים.

ההגדה הפכה לכתב היד המצוייר נפוץ ביותר בקהילות יהודיות במאות ה – 14 –15, זאת לאחר שהיא הוצאה מסידור התפילה לספר נפרד במאה ה- 13 ולאחר שבאותה תקופה גם הוסר האיסור על קישוט ועיטור כתבים (מלבד ספר התורה).

באותה תקופה הפכה ספרד למרכז יצירה מרכזי וחשוב בה פרחה מסורת האיור הפיגורטיבי בהשפעת הנצרות. המאיירים הרהיבו עוז וציירו את סיפורי ההגדה תוך שימוש בדמיון מופלג.

פריחה יצירתית זו הייתה שונה ממסורת המזרח שהייתה מקובלת לפניה בה איירו בצורות גיאומטריות, באותיות, במילים ובפרחים, בדומה למקובל בכתבי האיסלאם.