עגלת קניות |
||||
|
ספר הדברים |
|||||||
ח.נ. ביאליק // תום זיידמן פרויד | |||||||
"ספר הדברים" הוא הספר הרביעי בסדרת אחלמה -
קסמה של שירה פשוטה, מדויקת ומצחיקה יעל דר | 15.4.2008, הארץ, ספרים "ספר הדברים" נערך בתקופה אחרת, ואינו מציית בהכרח לאופנות של היום. הספר, אף שהוא נועד לילדים קטנים, אינו כולל רבים משירי הפעוטות שנהפכו עם הזמן לקלאסיקה ישראלית. בולטים בהיעדרם שיריו המולחנים של ביאליק כמו "קן-ציפור", "נדנדה", "פרש", ו"בגינת הירק". בקריאה החדשה בו יגדל אולי הרפרטואר המוכר ו"החי" של שירי ביאליק לפעוטות. השיר "תרנגול", שמומלץ מאוד לקרוא אותו בנגינה אשכנזית, נחמד מאוד לקריאה באוזני קטנטנים, דווקא בגלל הנגינה האחרת וכמה מהמלים ה"ישנות" שאיננו פוגשים בכל יום: "עורה, למה תישן, ריקא,/ קוקוריקא, קוקוריקא!// בשמים נפלה דליקה,/ קוקוריקה, קוקוריקה!// חמה יצאה מנרתיקה/ קוקוריקה, קוקוריקה!// ואתה עודך ישן, ריקא!/ קוקוריקא, קוקוריקה!". לקריאת הכתבה באתר הארץ לחץ כאן
תום זידמן-פרויד (1892-1930) נולדה בוינה בשם מרתה גרטרוד פרויד לאמהּ , מריה פרויד, אחת מחמש אחיותיו של זיגמונד פרויד ולאביה, מוריץ פרויד. בגיל צעיר אימצה לעצמה את הכינוי תֹום (Tom). בשנת 1901, בהיותה בת תשע, עברו הוריה לברלין. בשנת 1911 החלה ללמוד בבית-הספר לאמנויות ובשנת 1913 הציגה תערוכה ראשונה של צעצועים והצעות לספרי-ילדים. בשנת 1914 ראה אור בברלין ספרהּ הגרמני "ספר שירים לתינוקות" (-Das Baby Liederbuch, הוצאת Reuss & Pollack). באותה תקופה אף ערכה עם אחותה הגדולה, לילי, ערבי-בידור לילדים, בהם שילבו השתיים קריאה של סיפורי-עמים ושירים לילדים, עם הקרנות של שקופיות אשר ציירה תום. בשנת 1917 עברה להתגורר במינכן, שם למדה באקדמיה לאמנות ושם פרסמה בשנת 1918 את ספרה "ספר התמונות החדש" (Das neue Bilderbuch, הוצאת G. W. Dietrich). הספר התקבל בהתלהבות על-ידי המבקרים ונחשב לספר היפה ביותר שנדפס בגרמניה באותה שנה. במינכן באה תום במגע עם רבים מאנשי התרבות היהודית הגבוהה ששהו בה באותה עת, ביניהם גרשם שלום, זלמן שוקן, ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק, ואף נוצרו ביניהם יחסי-עבודה ושיתופי-פעולה. בשנת 1921 פגשה תום את בעלה לעתיד, יעקב זידמן, והם נישאו בברלין. באותה שנה הגיע חיים נחמן ביאליק מאודסה לברלין, פגש בבני הזוג, התרשם מהם עמוקות וחתם איתם על חוזה להקמת שלוחה של הוצאת "מוריה" בשם "אופיר", אשר תוציא לאור סדרת ספרים המיועדת לפעוטות, בה יהיו "הציורים עיקר והספרות טפל", כלשונו של ביאליק. רק שני ספרים הספיקו לראות אור לפני שהתפרקה השותפות בין בני הזוג לביאליק, "ספר הדברים", המכיל שישה-עשר שירי ילדים מקוריים של ביאליק ו"עשר שיחות לילדים", המכיל עשר אגדות מאת אנדרסן, גרים ואחרים. כפי הנראה, היה זה זלמן שוקן שהסב את תשומת ליבה לטכניקת הדפוס ששימשה את מאייר ספרי הילדים אדמונד פון-פרייהולד (1878-1944) - סטנסיל צבוע ביד, הנקרא בצרפתית "פושואר". לאחר שהמירה את ההדפסה הליטוגרפית המקובלת בהדפסת פושואר, בה שימשו צבעי-מים שקופים ובהירים, השתנה מערך הצבעים שלה, ואיורי ספריה העבריים, שנדפסו בטכניקה מיוחדת זו, זכו לנראּות מאירה במיוחד והם זוהרים בשקיפות רעננה, כאילו נצבעו ביד בצבעי-מים. כל שאר פרסומיה של תום מאותה שנה והלאה, היו בשפה הגרמנית: ספרה "בית הנפלאות" התקבל בהתלהבות; הספר היה עתיר משחקים: הילד יכול היה לפתוח בו חלון, להזיז דמויות וגם לפתור חידות. אמנם משחקי-הזזה היו כבר מוכרים מספרים מראשית המאה ה-20, אך החידוש כאן היה במשחקי חשיבה, מחקר ופתרון חידות. מבחינה פדגוגית, היה זה מפנה של ממש בספרות העולמית. גם ספרה "סירת הקסמים" היה מעולה לא רק מהבחינה האמנותית (הוא אף הופיע ברשימת חמישים הספרים היפים ביותר שראו אור מעולם בגרמניה), אלא פורץ דרך מבחינה פדגוגית: כמעט כל עמוד בספר הציב בפני הילד אתגר מעניין. בשנת 1929 התאבד יעקב זידמן. בעקבות התאבדותו נכנסה תום לדכאון עמוק וחדלה מלאכול; כעבור ארבעה חודשים נפטרה. בסגנון הסכמתי והנקי שפיתחה, בישרה תום זידמן-פרויד את הסגנון המודרניסטי המכונה "אר-דקו" או "האובייקטיביות החדשה" (Neue Sachlichkeit), שכבש את אירופה בשנות ה-20. יתר על כן, הצליחה תום לשלב את סגנונה זה בתיאור דמות האדם בקוי-מתאר פשוטים המאזכרים ציורי ילדים. איוריה התאפיינו בצורות גיאומטריות פשוטות, פיוט ורצינות עם צבעוניות מעודנת, שהצטרפו יחד לסגנון מודרני וחדשני, ועם זאת, נוגע ללב בליריות וברגישות שבו. חשיבותה כפדגוגית אינטואיטיבית, שידעה להעשיר את עולם הדימויים של הילד ולהפעילו בדרכים יצירתיות, אינה נופלת מחשיבותה כאמנית פלסטית. אמנם כשרון פדגוגי נדיר זה לא בא לידי ביטוי בספריה העבריים, אך בספריה הגרמניים הוא בא לידי ביטוי ביתר שאת. מתוך: אילה גורדון, איורים עבריים - הספר העברי המאויר לילדים - העידן הבינלאומי 1900-1925. הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב, [תשס"ה], עמ' 127-141.
תום (מרתה גרטרוד) פרויד נולדה בוינה. אביה היה סוחר ואמה היתה אחותו הצעירה של זיגמונד פרויד. היא למדה ציור במינכן שם התיידדה עם גרשום שלום וש"י עגנון. גרשום שלום כתב עליה בזיכרונותיו "תום היתה מאיירת כמעט גאונית, ואולי גאונית ממש, של ספרי ילדים, ובחלקם גם המחברת עצמה". זיידמן פרויד היא היתה ידועה ב'מוזרויותיה' ובכישרון האומנותי שלה. ובפרט בהחלטתה לאמץ שם גברי (עוד בהיותה בת עשרה) וללבוש בגדי גברים. זיידמן פרויד התאפיינה כחברה בתנועת הארט נובו הגרמנית. יצירות האמנות שלה הציגו לעיתים קרובות אנשים וחפצים המוצגים בפשטות ובמדויק בדיו. קווי המתאר שלהם מולאו בקפידה בצבעי מים בטכניקה הכוללת שבלונות ושכבות. ב24.7.1922 חתמו בני הזוג ביחד עם ביאליק על זיכרון דברים לייסוד הוצאת "אופיר", הוצאת ספרים חדשה לגיל הרך שהייתה חלוצה וחדשנית בכיוונה האמנותי. ביאליק כתב את הטקסטים בעברית ותום זיידמן פרויד איירה. ביאליק מסר לבני הזוג את כתבי היד של שני הספרים הראשונים שההוצאה הוציאה לאור – קובץ שירים לפעוטות וקובץ מעשיות עם. באותה שנה הופיע 'ספר הדברים' גם במהדורה גרמנית ורוסית (עם טקסט שונה) בהוצאת "פֶּרְגֶרִין". הספר הבא שיצא בהוצאת 'אופיר' הוא "מסע הדג". שיר סיפור דמיוני שתום זיידמן פרויד חיברה, איירה והדפיסה. נחשב ליצירתה המושלמת והידועה ביותר. תרגומו של ביאליק הופיע בשנת 1924 כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. מערכת היחסים בין תום זיידמן פרויד ובעלה לבין ביאליק עלתה על שרטון והוצאת 'אופיר' נסגרה. בשנת 1930 שמה קץ לחייה לאחר היסטוריה ארוכה של חוסר יציבות נפשית והתמוטטות גדולה בעקבות המשבר הכלכלי הגדול בגרמניה וכישלון יוזמה עסקית של בעלה אשר התאבד בשנת 1929. הם קבורים זה לצד זו בבית הקברות היהודי בברלין. לתום זיידמן פרויד הייתה ילדה אחת – אביבה (אנג'לה) הררי 1922-2011. מקורות: אופק, אוריאל. ספרות הילדים העברית 1900-1948. הוצאת דביר עמודים 255-260
|
|||||||
|
|||||||
|
|||||||