שגעת מכונות הדפוס

שגעת מכונות הדפוס

מה היה המניע שלך להקמת כתב עת?

"המניע היה בעיקרו הרצון לתת את האפשרות ואת ההזדמנות ליוצרים ה'צעירים' לפרסם את שיריהם ויצירתם.  לפתוח את המרחב של כתבי העת למקום שיוכלו לפרסם בו יוצרים חדשים, לפני הבחירה שלהם להוציא לאור ספר משלהם".

מהי תפוצת כתב העת?

"התפוצה היא פתוחה בהרבה ממה שהייתי מעוניין שתהיה.  מחיר המנוי לחוברת עומד על מחיר של קפה ועוגה בבית קפה מכובד (45 ש"ח) וזאת הוצאה של פעם אחת בחצי שנה.  הייתי מצפה שיהיו רבים ש'יותרו' על הקפה והעוגה החצי שנתיים ויעודדו בכך את קיומו של כתב העת ובאופן עקיף יתרמו להרחבת מעגל השירה והספרות בארץ.  מלבד המנויים, 'שבו' מופץ בכל הארץ".

אלו כישורים לדעתך צריכים להיות לעורך כתב עת ספרותי?

"עורך טוב צריך להיות אדם יצירתי, משכיל ובעל כושר שיפוטי אמנותי. בתחום השיפוט האמנותי, אין מקום למשפט 'על טעם וריח אין להתווכח'.  חייבת להיות הבחנה בין 'טוב' ל'לא טוב', וזו בעצם התכונה החשובה ביותר של העורך: ההבחנה ב'טוב'.  כמו הבמאי, המנצח, אוצר האמנות והמדען/החוקר, הוא צריך להיות בעל כושר בחירה ב'טוב' ובעל כושר העמדת היצירה בקונטקסט הנכון. לעיתים עם אינפורמציה משלו.  כי הרי כל בחירה היא בחירה סובייקטיבית".

מהו ה'אני מאמין' של כתב העת שלך?

"כתב העת 'שבו' מכנס כל טקסט שהוא מספיק טוב להיות מכונס בכתב עת. ההגדרה חשובה, כי לעיתים נמצא טקסט שהוא אינו בשל מספיק להכנס לספר או קובץ אנתולוגי, אך יכול להמצא בכתב עת. אני מגדיר את השירה כיצירת אמנות כתובה שהיא מספיק ממוקדת כדי ליצור חוויה רגשית בזמן מסוים, שהוא זמן הקריאה.  מבחינתי ה'שירה' יכולה להיות גם מסה מדעית שנושאה: 'השפעת קרני הגמא על זנבו של התיש בצפון הרי טיבט'".

האם לדעתך חשוב שעורך ספרותי יהיה בעצמו אדם כותב?

"כלל אין זה חשוב שעורך ספרותי יהיה אדם כותב. כלומר, העורך אינו צריך להיות משורר כדי לערוך כתב עת לשירה, כמו שהמנצח אינו צריך להיות נגן בתזמורת והבמאי, שחקן".

מה יחסך לתופעת ריבוי כתבי העת הספרותיים הפועלים כיום?

"כתב עת הוא ראי של תקופה.  כשיש ריבוי של כתבי עת, יצטרך הסטוריון האמנות לברר בבוא הזמן מדוע היתה הפריחה הזו, ועל מה היא מעידה".

האם בעידן המקוון לא נפגע מקומו של הטקסט המודפס בתהליך מסורתי?

"בעידן המקוון לא נפגע מקומו של הטקסט המודפס, ולעניות דעתי, אף להיפך, הטקסט המקוון אינו מספק את אותה חוויה רגשית שמספקת האחיזה הפיזית בדפי הנייר, התחושה של המגע ואפילו הריח של הדיו. וגם לכך יש מקום למחקר.

"דוגמא למחקר עכשווי: האם ניתן להבחין בהבדל בדופאמין או כל חומר אחר המצביע על שינוי בתהליך הקוגנטיבי במוח האדם בעת קריאה בטקסט על נייר לעומת בהייה במוניטור? אשמח לפרסם מאמר כזה בכתב העת שלי".

איזהו לטעמך, כתב העת הספרותי החשוב ביותר בכל הזמנים (בארץ או בעולם)?

"גם כאן אמורה להיות הגדרת החשיבות. האם החשיבות היא בהצלחת התפוצה? ההשפעה? מבחר הכותבים בו? הרי אין דינו של כתב עת סיני שנקרא בשקיקה על ידי מליוני אנשים לכתב העת שערך טי.אס.אליוט לדוגמא. ובאמת אחד החשובים בכתבי העת שאני מכיר הוא ה- CRITERION שערך אליוט מ- 1922. בכתבי העת העבריים אני רואה חשיבות רבה ל"כנסת" של ח.נ. ביאליק שכבר היה מוכן לדפוס ב- 1915 אך הופעתו נדחתה מחמת האיסור שהוטל על האות העברית. במאסף זה הופיע ביאליק במלוא כוחו בשיריו 'יהי חלקי עמכם, אחד אחד, ובאין רואה' וכאן גם נתפרסם לראשונה תרגומו של פרישמאן לר. טאגור שהיה מאורע בספרות העברית".

מהו מעמדו של כתב עת ספרותי בארץ כיום?

"מבחינתי יכולת ההשפעה שלו, מעמדו שואף לאפס".

על מי אתה מהמר, מבין היוצרים הצעירים, שיתפתחו ליוצרים מרכזיים בעתיד?

"איני מהמר, אך אני מבטיח שמתוך היוצרים הצעירים שפרסמו ב'שבו' רבים מהם!! יתפתחו ליוצרים מרכזיים בעתיד".

מהו הספר האחרון שקראת?

"'פשעו של סילבסטר בונאר' של אנטול פרנס ו'ימלא' של חיים הזז".

מיהו גיבור התרבות שלך?

"עקרונית אין לי גיבור תרבות, אך מצאתי שאני מגלה עניין ביוצרים שפעלו במעבר של תקופות, סוג של חלוצים המבשרים שינוי. כמו הערצתי לצייר ג'וטו שבישר את תחילת הרנסנס והיציאה מ'אימת הריק' Horror Vaqui של ימי הביניים. ויליאם בלייק שפעל כצייר/תחריטאי ומשורר בין המאה ה 18 למאה ה 19 ויצר מיתולוגיה חדשה, שדרכה ניתן להבין משמעותן של דתות אחרות. ג'ימס ג'ונס וחידושיו (על אף שלא הצלחתי לעבור את המכשול של 'יוליסס' לא בעברית ולא באנגלית) וגם וירג'יניה וולף ובעלה לאונרד שהקימו הוצאה לאור ביתית HOGARTH PRESS ואף הדפיסו לבדם את ספריהם, אצלם בבית, במהדורות מצומצמות. (ספר השירים טי. אס אליוט (1919) השלישי בספריהם, נדפס בכ- 250 עותקים בלבד) עובדה שעודדה אותי בהקימי את הוצאת 'אבן חושן'".

מה אתה מחפש ועדיין לא מצאת?

"כמו שאמר כבר פיקאסו: 'איני מחפש אני מוצא'".