נגיעות

 מתוך: חדשות בן עזר

מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח

גיליון מס' 602:

* * *

לחברנו יצחק אוורבוך-אורפז היקר

ברכות לצאת ספרך החדש הנהדר

"נגיעות"

בְּהוצאה שהקפידה על הדפסתו כעל שכיית חמדה

תענוג להחזיקו בידיים ולקרוא בו

הוצאת אבן חושן, רעננה 2010

בעמ' 4 בספר כתוב: "ספר זה נדפס ב-40 עותקים ממוספרים – לא למכירה"

ועל דש הכריכה מאחור: "'נגיעות' של יצחק אוורבוך-אורפז התפרסמו

בכתב-העת האינטרנטי 'חדשות בן עזר'

 מדי שבוע בין ינואר 2008 לינואר 2010.

תודה מיוחדת למרים אהרוני שניקדה את כולן."

     מתוך: חדשות בן עזר

מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח

גיליון מס' 606:

* * *

נורית גוברין

על ספרו החדש של יצחק אוורבוך-אורפז

"נגיעות"

כ"ב בטבת תשע"א

ת"א 29.12.2010

ליצחק אורפז שלום רב,

אני מאשרת בתודה ובהתרגשות את קבלת ספרך החדש 'נגיעות', בהוצאה המיוחדת והממוספרת של אבן  
חושן. תודה מיוחדת בעד הקדשתך האישית היקרה לליבי מאוד מאוד. שמחתי שזכית להוצאת אסתטית 
וערכית זו.

שם הספר עדין, מוצלח וקולע עד מאוד. הוא מתאים לתוכן והתוכן מתאים לו.

קראתי חלק מן ה"נגיעות" בעיתון המקוון של אהוד בן עזר, והתענגתי עליהן. כעת בהצטרפן יחד הרושם עז
עוד יותר.

יש רצון לצטט עוד ועוד מתוך הספר, במקום לכתוב עליו. דבריך, תמציתיים, מרוכזים, שיריים ובעיקר: רבי-
חוכמה. שילוב של תמונה והגות; חושניות ומושגיות; מוחש ומופשט – גם יחד. דבר והיפוכו בעת ובעונה
אחת; פנינים יקרות ערך, המצטרפות לעדי מרהיב.

כדבריך: "די, במלה אחת קולעת". ואצלך – כל המילים – קולעות, הישר ללב.

יצחק, אתה יודע שאני ממעריצותיך הוותיקות. שמחתי כעת עוד יותר מבעבר על ספר חדש, חכם ועדין זה.
אני בטוחה שהספר ייקרא על ידי רבים, שיאהבו אותו וימצאו בו ביטוי נאמן לנפשם.

אני מאחלת לך עוד שנים רבות וטובות של יצירה לשמחת לב אוהביך הרבים.

בברכה חמה ובהוקרה רבה.

נורית גוברין

* * *

מרים אהרוני

ניסים

אני מעלעלת בדפי הספר "נגיעות", נותנת לספר להיפתח באופן מקרי ולהפתיע אותי במתנה קטנה. הספר  
נפתח באקראי בעמוד 59, בשיר "מבחן כניסה":

אִם הִתְגַּלָּה לְךָ

גִּבְעֹל יָרֹק מֵצִיץ מִתּוֹך חָרִיץ בָּאֶבֶן

וְלֹא חָשַׁבְתָּ עַל בֵּית תְּפִלָּה

היד נעצרת.

בזיכרון עולה נושא שיואב ואני העמקנו בו לפני כמעט 20 שנה: משמעות הנס אצל חז"ל. תהינו אז, בין
היתר, מי הוא "בעל נס", ומדוע דווקא הוא זוכה לכך שמן השמיים יתערבו למענו. קראנו סיפורי ניסים נפלאים. ביניהם היו הסיפורים על ר' חנינא בן-דוסא במסכת תענית. עד מהרה עמדנו על כך שהצדיק התם והעניו הזה זכה להיות בעל נס, מפני שראה נס ופלא בכל גילוי בעולם, אפילו בתופעות של יומיום – פשוטות ורגילות ומובנות-מאליהן.

הנה אחד הסיפורים האלה:

ערב שבת אחד בין השמשות ראה ר' חנינא את בתו שהיא עצובה. אמר לה: בתי, מדוע את עצובה? אמרה לו: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אוּר לשבת. אמר לה: בתי, מה איכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק – יאמר לחומץ וידלוק.

שנו: היה אותו נר דולק והולך (כל השבת) עד שנטלו ממנו אוּר להבדלה.

העובדה כי דרכו של השמן לדלוק, עובדה הנסמכת על תכונותיו הכימיות והפיזיקליות של השמן והיא חלק מטבע העולם המוּכּר שאין אנו נעצרים לתהות עליו, היתה עבור ר' חנינא נס בלתי רגיל, המתרחש מחדש בכל פעם שמדליקים את הנר – נס שאינו נופל במאומה מבעירה של כל נוזל אחר – אפילו של מים. והבנו: רק מי שמסוגל לראות נס בבעירת השמן, זוכה שגם החומץ יבער בשבילו.

אני חוזרת לשיר.

"גִּבְעֹל יָרֹק מֵצִיץ מִתּוֹך חָרִיץ בָּאֶבֶן" – משהו חי, ירוק, צומח – "הִתְגַּלָּה לְךָ". נפש המשורר הפתוחה חשה מבעד לריאליה היומיומית השחוקה בשמחת גילוי הנס הנסתר, בפלא הבריאה, בניצוץ קדושה. "וְלֹא חָשַׁבְתָּ עַל בֵּית תְּפִלָּה" – ואם לא, כנראה לא? דע: זהו "מבחן כניסה". אם חשבת – אתה האחד, משורר, בעל הסגולה הנדירה לראות מה שאחרים אינם רואים, ואפילו אינך יודע את זה, כי ענווה גדולה עולה מהשורה השלישית הפתוחה – כאילו ברור כשמש שהמחשבה הראשונה העולה בדעת כל מי שרואה גבעול ירוק מציץ מתוך חריץ באבן היא בית תפילה... רק מי שעבר את מבחן הכניסה זכאי שיתרחשו למענו ניסים, עוד ועוד ניסים, כמו זה שנפתח לי במפתיע בעוד פתיחה אקראית, הפעם בעמוד 161:

וּפִתְאֹם

הָעֵץ הַזֶּה שֶׁעוֹד אֶתְמוֹל עָרַם עָלָיו אֲבַק חוּצוֹת

מוֹשִׁיט לְךָ עָנָף,

וְכָל הַבָּתִים הַחֲסוּמִים כְּמוֹ שַׁעַר –

נִפְתָּחִים.

העובדה הביוגרפית שהכותב הוא משורר זקן, המכיר בזמניות ובסופיות החיים ומשלים איתה, אינה פוגמת בראשוניות ההסתכלות, בחדות הראייה. הפיכחון ונסיון החיים הרב והמר לא שחקו את פליאת הילד על ענף רענן בשגרת הימים, הנשמרת בנפשו במלוא חיותה וטהרתה. זהו בעיניי נס גדול מאוד. בשביל אדם כזה העולם נפתח. כאשר אותו אדם הוא משורר, הנס נכפל – נס בתוך נס – כי המילים שלו פותחות גם לנו, לפעמים, שערים חסומים.

* * *

אהוד יקר,

קיבלתי מיצחק אוורבוך-אורפז את "נגיעות" והתרגשתי מאוד.

אין לתאר את החוויה של מפגש עם השירים בקיבוצם יחד בהוצאה המוקפדת והאסתטית כל-כך של אבן-חושן.

כמי שתיווך עד כה בינינו במסירות ונאמנות של ידיד, אני מבקשת ממך להעביר למשורר את התרגשותי והוקרתי על שזיכני בספר רב-הערך הזה.

אני מצרפת גם רשימה קצרה על חווית המפגש עם הספר. אם תראה לנכון ואפשרי, אשמח אם תפרסם אותה בחב"ע.

בתודה,

מרים אהרוני

אהוד: מרים ניקדה, בהתנדבות, כדרכה, את כל ה"נגיעות" שהתפרסמו תחילה אצלנו ועכשיו בספר.