• אבן חושן

ישנים

- אזל מהמלאי -
בספר מוצגת סדרת צילומים חדשה עליה עבדה לשם בארבע השנים האחרונות בארץ, באירופה ובארצות הברית. לשם צילמה נערות ונערים בזמן שהם ישנים. פורטרטים אינטימיים ומלאי עצמה. העיסוק בשינה משותף לדתות, תרבויות ואמנים בהיסטוריה של האמנות. כאן אפשר לראות את התייחסות לעיסוק זה בתרגום לעולם הפנימי וראייתה הייחודית של האמנית. את הצילומים יילוו טקסטים ספרותיים של אמנים מהארץ, מאירופה ומקנדה בעברית, גרמנית ואנגלית.

 

שינה היא דבר שבשיגרה וניתוק מן השיגרה בעת ובעונה אחת. הצלמת הישראלית-שוויצרית נעמי לשם תיעדה בשלושים ושניים תצלומים בני נוער ישנים בחדרי השינה שלהם בגרמניה בצרפת, בישראל, בשוויץ ובארצות הברית. מה עולה בדעתם של ספרות וסופרים כאשר הם חושבים על שינה? הזמר והיוצר הישראלי ערן צור, הסופר הישראלי אשכול נבו, הסופר השוויצרי אורס פס, המשוררת והסופרת הגרמניה אולה האהן, האמן והמרצה הישראלי ראובן קופרמן והסופר הסרבי המתגורר בקנדה דוד אלבחרי מתבוננים בתצלומיה של נעמי לשם ומציעים את פרשנותם. סדרת התצלומים "ישנים", שתוצג בשוויץ ובארצות הברית בשנת 2011, היא עבודתה השנייה של לשם המתפרסמת בהוצאת בנטלי. קדם לה הפרויקט "מסלולים" בשנת 2009. סדרת התצלומים "מסלולים" זכתה בישראל בפרס קונסטנטינר היוקרתי לצילום.

 


 

הילד חולם: בתערוכת צילום של נעמי לשם מתועדים ילדיה כשהם ישנים
חגית פלג רותם | 22/02/2011, גלובס

 

דיוקנאות חשופים, נטולי הגנות, ברגע החסד של מנוחה שלמה, שהוא גם רגע שבין חיים למוות זמני ■ מה שנראה כמבט אימהי תמים של לשם הופך לפולשני יותר ויותר ככל שמתקדם המבט לאורך הקירות

כמו ניצני פרחים מתפקעים בבשלות טרם פריחתם, כך מאדימות שפתותיהם של הנערים הישנים בצילומיה של נעמי לשם, בתערוכה שנפתחה במשכנה החדש של גלריה חזי כהן בדרום תל-אביב. מה שנראה כמבט אימהי תמים של לשם, המתבונן בשתי בנותיה הנמות, בצילומים הראשונים המקבלים את פני הבאים בכניסה לגלריה, הופך לפולשני יותר ויותר ככל שמתקדם המבט לאורך הקירות.
המבט בחלל הפתוח, רחב-הידיים וגבה-התקרה, מקיף באין מפריע את מה שהפך למעין "אולם שינה" וירטואלי - כזה המעלה מחשבות על פנימייה, אכסניה או מחנה שבו עשויים בני נוער וצעירים למצוא את עצמם ישנים בכפיפה אחת. אך במחשבה שנייה מתגברת תודעת הניכור - איש איש ישן כאן בביתו וכינוסם לתערוכה בכפיפה אחת כמו עוקר אותם בשנתם ממקומם הטבעי, חושף אותם לעין כל ומפקיר אותם לחסדי המתבונן.
וכך הם נראים באמת, דיוקנאות חשופים, נטולי הגנות, ברגע החסד של מנוחה שלמה, שהוא גם רגע שבין חיים למוות זמני. רגע שהוא גם סימבולי להגדרת מעמדם במחזור החיים - כבר לא ילדים, עוד לא בוגרים. התמימות העולה מדמותם השרועה ברפיון מוחלט, בהתמסרות מכמירת לב. הפיתוי האירוטי של שפתותיהם המאדימות, הפשוקות קלות, החרדה שמעוררות עיניהם העצומות - כל אלה טוענים את הדמות הישנה בתהומות של פוטנציאל.

 

תוצאות אותנטיות


סביב הסצנה האחידה של מיטה ונער/ה מופיעים פרטים מזהים מעטים בלבד. הקיר, המצעים, הצבעוניות האקראית של כלי המיטה. לשם התארחה בבתים כשהלילה ירד וארבה לשנתם העמוקה ביותר של הנערים, שנת חלום (REM) כאשר טונוס השרירים יורד לאפס ורק גלגלי העיניים נעים בפראות. כך השיגה תוצאות אותנטיות ומרתקות, של מצולמים נטולי מסכות ומבוכות. מה שהותיר מקום נרחב למניפולציה הצילומית וזו מאפשרת הצצה אל ליבה או עינה של הצלמת.
לשם, זוכת פרס קונסטנטינר לצילום 2009, נראית כמביטה בערגה ומהרהרת: כיצד ייראה הנער כשעיניו פקוחות? מה צליל קולה של הנערה השרועה על הספה בליל קיץ? איכויות הצילום מעלות כמיהה להושיט את היד וללטף את קו המותן הצעיר עטוי העור הרענן. המתח בין הערות לשינה, בין הליטוף האימהי לנשי, בין החספוס והגסות של שיח הנערים והתחבטותם בחיי היומיום, לעונג העדין שטווה הלילה סביבם, שהופך אותם למלאכים בשנתם.

 


ישנים / נעמי לשם | תל אביב סיטי

הסדרה החדשה של נעמי לשם עוסקת בפורטרט בגיל ההתבגרות ובשינה. לשם צילמה בני־נוער ישנים בחדרי השינה הפרטיים שלהם בגרמניה, שווייץ, צרפת,ישראל וארצות הברית. הסדרה תוצג ב־2011 בניו־יורק, שוויץ וישראל.
גיל ההתבגרות הוא תקופת ביניים, מצב מעבר בין תקופות מוגדרות יותר. הנמצא בגיל זה, אינו ילד אך עדיין אינו בוגר. המערכת ההורמונאלית נמצאת בשינוי, והוא חווה טלטלות פיזיות ונפשיות. גם השינה מייצגת זמן שהוא בין לבין – בין ערות לתרדמה, בין הכרה ומודעות לחוסר מודעות, ויש האומרים, בין חיים למוות. מבחינה זו ההתבגרות דומה לשינה: שתיהן תקופות ביניים תחומות־זמן, בהן מתרחשים תהליכים חסרי־שליטה.
עבודתה של נעמי לשם מקיימת בתוכה דיסוננס בין הכוח, החיות, האון, התשוקות וההתרגשות שמביא גיל זה, לבין שקיעה בשינה וברפיון. האקט הצילומי של לשם בוחן ומתאר שלב ביניים זה.
התצלומים מעלים שאלות של מקומו של הצלם – ודרכו גם הצופה – בסצנות אינטימיות שכאלה; על התערבותה והשפעתה של המצלמה במקום בסיסי ומשותף לכל חי, השינה. הפורטרטים הטהורים וחסרי המודעות, אינם מבוימים. הם מונצחים דרך שפה צילומית מדויקת וקומפוזיציות מוקפדות. זוהי ידה של האמנית. הפנים, הפורטרטים – אלו מנת חלקם של בני הנוער הישנים.

 


art in america - International review
10.5.11

by jean dykstra

NEW YORK Israeli photographer Naomi Leshem’s first solo show in the U.S. consisted of two series of C-prints, both of which explore states of limbo. The first, “Sleepers” (2008-09), shows young people between the ages of 16 and 20, from Israel, Switzerland, Germany, France and the U.S., asleep in their beds amid twisted sheets, bunched-up pillows and blankets, and the occasional stuffed animal. Sleep is a transient, ephemeral state, and adolescence is even more so. Teenagers are, almost by definition, ambiguous creatures, one foot still in childhood, the other in the land of adults. Leshem’s subjects embody this metamorphosis: Kristina, a beautiful blonde from Germany, snuggles under her comforter with an Uglydoll; Adam, a boyish-looking American teen, clutches a blue pillow; Tom, from Israel, with his scruffy beard, looks more man than boy even underneath his flowered blanket.

The 36-inch-square images are shot in brightly lit interiors, despite the fact that Leshem’s subjects all appear to be genuinely unconscious. (She set up the camera and then left until they fell asleep.) The photos bring to mind Tim Hetherington’s 2008 series of sleeping soldiers—young men on tour in Afghanistan. His intimate pictures, which turn anonymous troops into defenseless, individual young men, inspire in the viewer a sense of protectiveness and compassion. Leshem’s languorous teenagers are poignant, too, but arouse equal parts protectiveness and desire.

The photographs in Leshem’s second series, “Runways” (2007), depict young women, who are about to begin their mandatory military service, standing on airstrips in Israel. The runways are striated with skid marks from landing aircraft, and these lines converge dramatically toward a point on the horizon. There is a uniformity to all of these square-format photographs, bisected in the middle by a horizon line. Bright blue skies occupy the upper half of the frame; a desolate, sun-baked terrain fills the bottom. The unvarying composition may be meant to suggest the uniformity required by the military. Seen from a distance, and from behind, the young women are somewhat abstract, symbols instead of individuals. Nitsan (2007) shows a girl, barefoot, running down the black tarmac, hurtling toward the horizon. We can easily imagine her fleeing her responsibilities. The photographs in “Runways,” though, occasionally feel forced, as if they’re trying to make a statement. By comparison, the images in “Sleepers” are mysterious, and more than a bit voyeuristic, and that’s what makes them so compelling.

לקריאה נוספת לחץ כאן


 The New Yorker
Goings On About Town: Art
Naomi Leshem

An Israeli photographer shows a series devoted to sleepers—attractive young people, aged sixteen to twenty, tucked into their beds. Brightly lit and strikingly colorful, these intimate scenes might as well be onstage, but Leshem’s subjects appear to be genuinely lost in slumber. Their vulnerability is touching; it’s also a turn-on, arousing both protective and predatory impulses. But whether you’re moved to share their dreams or their beds, the images have a strong positive charge. Another series, portraying solitary young Israeli women posed on military airport runways, is arresting but never quite gets off the ground. Through Feb. 18.

 

לקריאה נוספת לחץ כאן

 


 

The Daily Pic

A phototitledOfir, Israel,”  by Israeli artist Naomi Leshem, fromher solo show at Andrea Meislin Gallery inNew York. Leshem set up flash lighting aroundher young subjects then asked them to go to sleep. She crept back later, andphotographed their rest. The result is strange: Not only does it confirm thestandard notion that the young are lovely in the innocence of sleep (I bet theold just look worried), but the daytime effect of the lighting gives an oddsense that something’s out of whack. Seeing this many people sleeping, when theyought to be awake, conveys both peace and exhaustion. A peculiarly Israelistate?

לקריאה נוספת לחץ כאן


 Time Out New York

 

 




AndreaMeislin Gallery is very pleased to present

Between Zones

an exhibition of work by acclaimedphotographer Naomi Leshem. There will be an opening reception for the artistonJanuary 13, 2011 from 6 - 8 PM.

The exhibition includes twodistinct but complementary bodies of workRunwaysshowsimages of young women standing on all nine of Israel's active military runwaysandSleeperscaptures adolescent boys andgirls at their most vulnerable: asleep at night in their beds. Both series speakof a momentary limbo between states, between consciousness and between themilestones of young life

Runways, shot at the height of the punishingdesert sun, shows young girls just before beginning their mandatory conscriptionin the Israeli Army. They engage with the otherwise forbidding runways; frolicking, standing, staring. The series examines the consequences ofcircumstance, when fate can be decided with the same severity with which thescorched skid marks funnel viewers to an unseen, unknown horizon.

Leshem's fascination in atransitory limbo, a place intimate but unknown, led the artist to limit hersubjects inSleepersto adolescents between theages of 16 and 20, symbols of prime vitality themselves in a transition fromchildhood to adulthood. A total of 32 portraits make up the completeSleepersseries, which was shot overfour years in five countries; Israel, Switzerland, Germany, Franceand theUnitedStates.

The portraits are brightly lit, belyingtraditional nighttime scenes. Leshem conceives of the work as classicalportraiture, and in a sense these are the purest form of portraiture: faceswithout pretense, conscious projection or stance, a face even the person asleephas never seen. There is a subtle tension between the concept of the transitorystate and its accompanying physical effects - notice the reddish tint to somesubject's lips or ears, the result of the physical process during sleep whenblood is sent to smaller vessels in the body

Anaccompanying bookSleepers (published by the Swiss house Benteli in association withIsrael's Even Hoshen) will beavailable at the gallery in tandem with the show. The entire 32Sleepersportraits will concurrentlybe on view at IG Halle am Kunst(Zeug)Haus, Rapperswil, Switzerlandthrough April 3, 2011.

Naomi Leshem, recipient ofthe 2009 Constantiner Award for an Israeli photographer by the Tel Aviv Museumof Art, studied Photography at theHadassahCollegeinJerusalem. This is her first solo exhibitionwith the Andrea Meislin Gallery

For more information pleasecontact the Andrea Meislin Gallery at info@andreameislin.com or (212) 627-2552

AndreaMeislin Gallery
526
West 26th Street, Suite 214
New York, NY 10001
Telephone 212.627.2552
Fax 212.627.1216
info@andreameislin.com
Gallery Hoursare Tuesday - Saturday 10 am - 6 pm

עבור לתוכן העמוד