"מסעות בהודו המסתורית" הוא הספר העשירי
בסדרת "אודם", סדרת ספרי ההגות הרוחנית
והפילוסופיה של המזרח. הספר נדפס
בגוֹפָנים "פרנק-ריהל" ו"קורן"
על נייר 90 גרם
הד"ר פול ברונטון היה המערבי הראשון שזכה ללימוד מחודש של תורת ה"ברהמה צ'ינטה פראנאלי". ברונטון חיפש אחר הרוחניות במובנה המעודן והטהור ביותר, ואת זאת הוא מצא בקרב הקדושים של הודו שחיו הרחק משאון אדם. הספר מבטא את מסעו הפנימי של האדם בין הספק לבין האמונה.
ד"ר פול ברונטון היה המערבי הראשון שזכה ללימוד מחודש של תורת ה'ברהמה צ'ינטה פראנאלי', שכתביה נגנזו על ידי נזירים טיבטים במאה השישית לספירה ומאז הוסתרה מעין כל. ד"ר פול ברונטון למד תורה זו ישירות משרי ראהג'אן בהאדורי, בשנות העשרים של המאה הקודמת.
בעשרות השנים האחרונות פיתח האדם המערבי סקרנות הולכת וגוברת לתורת היוגה שמקורה מהודו. רבים ניסו להתוודע אל יוגים אמיתיים, אך רק בודדים זכו לכך, משום שאלה נהגו להעביר את הידע שלהם רק למחפשים רוחניים אמיתיים. ד"ר פול ברונטון הוא מבני המערב הספורים שאכן פגשו יוגים אמיתיים ושזכה ללמוד מהם ישירות את משנתם.
חשיבותו של ספר זה בכך שהוא מבטא את מסעו הפנימי של כל אחד מאיתנו המיטלטל בין הספק לבין האמונה. ד"ר פול ברונטון, שהוא ביסודו אדם ביקורתי, מתחיל את מסעותיו כאתאיסט, מתייחס אל המפגשים היוגים כאל מחקר מדעי – ומסיים כאדם מאמין, בעקבות החוויות שחווה.
ד"ר פול ברונטון מזוהה כאדם המערבי החשוב ביותר שהציג את תורת היוגה ואת המדיטציה בפני המערב בתחילת המאה העשרים.
ד"ר פול ברונטון חיפש אחר הרוחניות במובנה המעודן והטהור ביותר, ואת זאת הוא מצא לבסוף בקרב הקדושים של הודו שחיו הרחק משאון אדם. הספר מסעות בהודו המסתורית הוא תוצאה של חיפוש זה.
ד"ר פול ברונטון נולד בלונדון ב-1898 ונפטר בשוויץ בה חי עשרים שנה ב-1981.
הספר "מסעות בהודו המסתורית" הוא השני הסדרת ספרי המופת של תורת היוגה שיצאו לאור בעברית ביוזמת חברי הבריגהו-יוגה (ד"ר אודי בילו ורונן כץ) אשר החל מאז שנת 1995 נוסעים לוואראנאסי במטרה ללמוד את תורת ה'ברהמה צ'ינטה פראנאלי',הידועה בשמה הנוסף 'בריגהו-יוגה' ע"י בנו של שרי ראהג'אן בהאדורי, ד"ר ברהמה גופאל בהאדורי.
פרופ' עמיה לבליך כותבת על הספר "מסעות בהודו המסתורית" בבלוג שלה "על אנשים, ספרים ואירועי חיים", באתר פסיכולוגיה עברית:
שני ספרים טובים על הודו
כידוע לקוראי, אני מתעתדת לנסוע להודו באמצע החודש כדי ללמד את הטיבטים הגולים פרק בכתיבת היסטוריה מסופרת. (אפשר לקרוא על כך בבלוג הקודם).
אני לא נוסעת להודו לחפש את האמת, כפי שהיה מקובל פעם, ואולי עדיין – בגילים אחרים משלי. כבר ביקרתי בהודו פעמים אחדות בעבר. אני בכלל נוסעת אל הקהילה הטיבטית הגולה שבהודו, ולא לכלל יבשת-תרבות ענקית ומגוונת זו. יש לי תפקיד מוגדר ומסגרת, ואני לא מתכננת מסע תרבותי, דתי או פסיכולוגי. אולם, גם לאנשים כמוני, יש משהו בהודו שאי אפשר שלא לחשוב עליו לעומק, או במילים אחרות – הודו "עושה לך" משהו. השוואה תרבותית כלשהי הינה כמעט מחוייבת המציאות ההודית, עבור כל מטייל או תייר ישראלי.
הידיעה מראש מהווה כבר תחילתה של החוויה. שלב זה מתבטא אצלי בין היתר בקריאת ספרים על הודו, ומהם אני רוצה להזכיר שני ספרים מאוד משמעותיים. הראשון הוא ספר נדיר למדי, שיצא עתה מחדש בהוצאת אבן חושן. זהו ספרו של הבריטי דר. פול ברונטון, "מסעות בהודו המסתורית", והוא מבוסס על מסעותיו של המחבר בהודו עוד בתקופת המנדט הבריטי – דהיינו לפני 1948. ברונטון עצמו, בן למשפחה יהודית ובוגר מלחמת העולם הראשונה, יצא למסעותיו בהודו החל משנת 1930. הוא התפרסם במערב כמי שעד מותו בשנת 1981 תעד את מסעותיו בספרים ובמאמרים רבים, וחשף את היוגה למערב- לא במובן של אמון גופני, אלא במשמעות הפילוסופית-דתית שמאחורי התירגול.
בספר זה הוא מתאר את נדודיו המוקדמים מיוגי אחד למשנהו, בניסיון ביקורתי לעמוד על הפרקטיקות והאמונות של מי שהיו מפורסמים ביבשת כיוגים חשובים. את הספר קיבלתי מידידה שאמרה לי "זה בדיוק מה שאת מתעניינת בו – ספר על סיפורי חיים". ואכן – הוא מתעד את סיפורי החיים של כמה מהמורים הרוחניים שבהם נפגש במקומות נידחים, בג'ונגלים או מערות, שברבים מהם היה אז תייר מערבי יוצא דופן. בתיאור הארוך של מסעותיו ותלאותיו, הוא פותח בגישה ביקורתית המבוססת על הידע המערבי המדעי והאובייקטיביות הבהירה, שבהם הוא מאמין, וקורא לכמה מהגורו-ים שפגש בלעג "קוסם" או "משיח". לעיתים הוא חושף את הפעלולים שניראים כמעשי ניסים, ולעיתים הוא אכן מתרשם מהפלא האנושי הבלתי מוסבר שמתגלה לעיניו. הוא מספר בפליאה ובכישרון ספרותי רב על יוגים מתבודדים העוצרים את הזמן ואת המוות, ומביא כמה סיפורי חיים של קדושים אלה, מפיהם או מפי תלמידיהם – מנין באו וכיצד הם חיים.
גם סיפורו שלו הוא 'סיפור חיים' - הוא עצמו עולה לרגל ומבקש להתנסות בתירגול היוגה ובמדיטציות שונות, לפי האסכולות בהן הוא נפגש. בראשית הדרך, הוא עושה זאת כדי להפריך אמונות תפלות, ולהוכיח את עליונות החשיבה הרציונאלית, אולם בהדרגה חודרת ללבו האמונה בפילוסופית החיים שהוא נחשף אליה. מסיבות שאינן ברורות לו עצמו, גם כשבריאותו נפגעת וכספו נגמר, הוא אינו מרפה מהמסע עד שהוא עצמו עובר טרנספורמציה רוחנית, והופך למאמין ברמנה-מהרישי ובדרכו. הפרק האחרון, שנקרא בספר "לוחות האמת הנשכחת", מתאר בצורה מפורטת איך הביא אותו גורלו לפגוש מורה שלא שיעבד אותו אלא שלח אותו לחופשי, מורה רוחני ש"לקח אותי אל תוך הרוחניות הפנימית השופעת שלי, ועזר לי, מערבי טיפש שכמוני, להפוך חיים חסרי ערך וחסרי מובן לחיים מאושרים עמוסי חוויות" (עמ. 370). כידוע, אין גבול לחשיבותו של המורה הרוחני בתרבות המזרח הרחוק. בעזרת הרמנה-מהרישי, מספר המחבר, זכה לרגעי ההארה לפני שובו למולדתו, ולמד שכל האמת נמצאת בתוכו פנימה.
יהיו שייראו בזה ספר מיסיונרי, אך בעיני הוא פשוט מסע קריאה מרתק ומעורר תהייה. ממקומי אני מתבוננת בתהליך שעבר דר. ברונטון מרחוק וחושבת על תרבויות שונות שהמציאו דתות כל כך מגוונות, ועל הצורך האנושי ברוחניות, שלא כולנו מודעים אליו, ואילו אחרים – מגיעים דרכו לניצול מר בכתות מסוכנות.
לקריאת המאמר כולו לחץ כאן
20/2/2011 אתר נוריתהה:
עוד בהיותו נער השתוקק ד"ר פול ברונטון שעליו מבוסס הספר 'מסעות בהודו המסתורית' לגלות את המסתורין הגדול שאופף את הודו על כל חלקיה השונים. משיכתו המיוחדת הייתה במיוחד אל היוגים, בעקבות מפגש מקרי בחנות ספרים בלונדון עם אחד מהם. היוגי ההודי עורר בברונטון רצון עז לפגוש יוגים אמיתיים כדי שיוכל לבחון מקרוב את יכולותיהם הנפשיות ואת חוכמתם הרבה.
הספר נקרא הודו המסתורית מכיוון שמסופר בו על אותה הודו שהוסתרה במשך אלפי שנים מעיני זרים. היום נותרו ממנה שרידים בלבד.
הספר מתאר את מסעו הפנימי של ד"ר פול ברונטון בהודו המיוחדת ובעצם גם את מסעו האישי והפנימי של כל אחד מאיתנו. רובינו מטלטלים בין אמונה וספק. המסע המיוחד שעובר המחבר תחילתו כאתאיסט שבא לחקור את היוגים וסופו כאדם מאמין בעקבות החוויות המטלטלות והמיוחדות שחווה, בבואו במגע עם היוגים הרבים שפגש בדרכו. החיפוש הכיל שאלות ממוקדות שהכין מראש, והאנשים שחיפש היו רוחניים טהורים.
לאורך כל קריאת הספר הרגשתי באנרגיה מיוחדת שאופפת אותי, המפגש עם המורים המיוחדים שפגש המחבר והדברים שגילו לו, היו מלאים בחוכמת חיים, וברוגע. השתיקות ששתקו והטראנס שאליו נכנסו הצליחו לעבור אליי בין דפי הספר.
תחילת המסע שעובר הסופר עוברת בבומביי, בעקבות החיפוש הממוקד שלו הוא נפגש עם אנשים קדושים שלכל אחד מהם תלמידים רבים המעריצים אותם הערצה עיוורת. אותם יוגים מלמדים אותו שיטות שונות של יוגה, על החיים הפנימיים של האדם ויכולותיו הרבות. לדוגמא על המנוחה: "החיות יודעות איך לנוח ולהרפות את הגוף, אבל אנשים מעטים בלבד מחזיקים בידע הזה. החיות פועלות על פי דחף , שהוא קולו של הטבע, בעוד שהאנשים פועלים בהתאם למחשבותיהם ומאחר שלאנשים חסרה שליטה על המוח, זה משפיע על העצבים ועל הגוף; לאנשים יש רק מעט מנוחה אמיתית." (עמ' 92)
היוגים המכובדים יושבים שעות במדיטציה בשתיקה שטובה לגוף. הם נכנסים לעיתים קרובות לטראנס רוחני ומהווים דוגמא חיובית לתלמידיהם. כאשר שואל הסופר לתומו את אחד החכמים על העולם המערבי שמלא בבעיות עונה לו החכם בכובד ראש. "אתה לא יכול להבין אפילו את עצמך, איך אתה מצפה להבין את העולם?" (עמ' 136)
היוגים החכמים נודרים נדרים להסתפק במועט, כסף כמעט ואינו מדבר אליהם וכן חומרנות מכל סוג שהיא זרה להם. ברונטון מזהה בקהל המעריצים והשומעים המאמינים של הקדושים היוגים את היכולת להתנתק מייסורי העולם. "נראה כי הם אינם יודעם מהי משמעותם של לילות חשוכים העוברים בייסרי נשמה, כשהעולם נראה כתמונה מעוותת של מאבק איתנים, כשאלוהים נסוג לתוך הריק האפל, כשקיומו של האדם נראה כלא יותר מאשר מסע מקוטע לאורכו של אותו חלקיק ארעי מהיקום שאנו קוראים לו אדמה." (162).
בספר תמונות בשחור לבן של אותם יוגים שביקר ברונטון בתנוחות יוגה שונות חלקם שרויים בטראנס עמוק כשעיניהם מגולגלות לאחור ורק הלובן שלהן נראה.
לאחר חודשים רבים בהם שהה בהודו הישנה מנסה הסופר להבין את הדרך שעבר את הלימוד שספג ואת האנשים המפעימים שפגש בדרכו. לבסוף מאותת לו קול פנימי שהמורה שלו המובהק הינו אחד מהיוגים המרשימים שפגש בדרך. הוא חוזר אליו ומשתקע שם ללימוד סוחף ואמיתי שמשנה אותו כליל.
הספר משובץ לכל אורכו בחוכמת חיים מופלאה של היוגים. בתורתם, בדרך חייהם ובעדת מאמיניהם. גם אנשים ספקניים יוכלו למצוא בספר אמיתות חיים ודרכים להגיע לשלווה ובעולם המערבי שלנו המלא במירוץ אחרי הכסף והזמן זה לא מעט.
נהניתי מאוד לקרוא את הספר, להחכים וללמוד ממנו. אין לי כל ספק שאחזור אליו לקריאה חוזרת.
ולסיום אי אפשר בלי מילה טובה להוצאת אבן חושן שהספרים שלה כל כך יפים ומוקפדים שכיף לקרוא בהם. הספר בכריכה קשה בדפים צהובים ועבים בכתב יפה ומוקפד.