רפאל וויאצ'ק- לראשונה בעברית שיריו של מי שנחשב לאחד מפורצי הדרך של השירה הפולנית החדשה. ה'החצופה' הסוערת המתירנית.
רפאל ווֹיָאצֶ'ק, המשורר הפולני שנולד (6.12.1945) על חורבותיה ושבריה של פולין בתום מלחמת העולם השנייה, הוא תוצר מובהק של דור פוסט־טראומטי – כל שירתו מדומה להתפרצות לוהטת של הר געש ספרותי:
שפת קללות נמרצת, אלכוהול הנידף מכל שורה, וחופש מוחלט במשחקי החיים והמוות; עיסוק אובססיבי בגוף ובתשוקה לגעת בעומק החוויה ובקצותיה; חתירה נמרצת אל דיוק הזהות העצמית, האינטימית, החפה מכל מבט של האחר, וכמובן זעם אנרגטי של משורר היורה מילים כמעט ללא צנזורה, מכל מה שעולה על דעתו. אין ספק, כל אלו מציגים דיוקן של "חתן" פולני שאף נערה לא תעז להציג בפני הוריה כחתן. ובכל זאת, אין משורר שקרוב יותר לעולמם של הצעירים בפולין מאשר ווֹיָאצֶ'ק, ולא במקרה דמותו הולכת וכובשת יותר ויותר את ליבם של צעירי העולם כולו. יש הרואים בו את "הציפור הכחולה" של השירה הרומנטית, בשל יפי השפה ומרקמי הקסם הרגשי הטמון בה, ויש הרואים בו את "העורב השחור" של פּוֹ, כלומר המוות שבתוך החיים; יש הרואים בו את הסקנדליסט החצוף של השירה הפולנית, היוצא באומץ כנגד השלטון הקומוניסטי. ויש הרואים בו פסיכופת שאינו יודע את הגבול ונתון לבעיות נפשיות חמורות; יש הרואים בו משורר הכותב במשורה וכמי שמודע לכל פסיקה ושתיקה בשיריו, ויש הרואים בו כותב בולמי שאינו יודע שובע; ולמרות – ואולי הודות – לזיקיתיות הזאת, אין ספק שווֹיָאצֶ'ק היה אמן רגיש ובלתי רגיל, שחרף ייסורי חייו זכה לנשיקת האלוהים.
.jpg "אבן חושן")
