שקופים למחצה / גלי-דנה זינגר

שקופים למחצה, ספרה העברי הרביעי של גלי-דנה זינגר, רואה אור אחת עשרה שנים אחרי קודמו, צורף מקרים,

שגם הוא פורסם על ידי אבן חושן. בשירה, כמו בחיים עצמם, כל דבר הוא מקרה, ובו בזמן, שום דבר אינו מקרי,

וכמו בחיים, כל דבר הוא שקוף ובאותה מידה הוא סתום. הכול תלוי בנקודת מבטו של בעל החוויה.

גלי-דנה בוחרת בעמדה יצירתית פתוחה יותר. תמונות ההוויה שלה אינן סתומות למחצה, אלא שקופות,

 אבל עד גבול מסוים. למחצה. לדברי הפרופסור רומן כצמן, שקופים למחצה של גלי-דנה זינגר הוא

 "ספר דיאלוגי-סוקרטי ואירוני. הדיאלוג המרכזי שלו – עם המוות – נכרך בדיאלוג עם מדיום הצילום.

" נוסיף לזה גם דיאלוגים רבים אחרים שבספר, ובעיקר עם הזמן והאינסוף, המתרחשים בשני צדיה של שקית הניילון היומיומית, שהיא גם הרקיע של עולם האידיאות הנשגב, ונראה שהשירים האלה אינם רק שקופים למחצה, הם גם פוליפוניים. אישיים מאוד. אבל רב קוליים. שואפים לאובייקטיביות כביכול, ועושים צחוק מהמושג עצמו. צחוק מר למחצה. ספר זה, בהתמודדותו עם "העולם שכולו רע", יוצר תפיסת המציאות שונה במהותה מכל הגישה הדוגמטית השגורה, שמהן אנחנו עייפים כל כך. השירים מעירים ראיה ושמיעה אחרות, והקורא שנכנס לתרכובת הסמיכה הזאת של חלל וזמן, מתחיל לראות אור מעבר למחיצה.