'יומן מטע', בעריכת דוד וינפלד, ראה אור לראשונה בשנת 1986 (כתר) והיה ספרה הראשון של אגי משעול שסימן תפנית פואטית וזיכה אותה בתשומת לב נרחבת. זהו יומן מסע נפשי, תרבותי, חברתי ופוליטי, תוך עיסוק אינטנסיבי בטריטוריה הישראלית על מרחביה הפיזיים, הסימבוליים והמדומיינים. השירים נכתבו מלב ליבו של המרחב החקלאי ומעוגנים עמוק בחי והצומח של ישראל. מגדירים חקלאיים וספרות מקצועית משמשים לא פעם כמטאפורה לכינון זהות ולתיאור המתח בין ילידה למהגרת. הדפסתו מחדש של הספר מעמתת בראי השירה שינויים רדיקליים בחברה הישראלית שבה נדחקה החקלאות לשוליים ואיבדה את מעמדה ההגמוני בסולם הערכים הישראלי
(דברים מתוך עבודת המאסטר של חוקרת הספרות והמשוררת מי-טל נדלר)