עגלת קניות |
||||
|
רומיאו ויוליה ביוכימיה של אהבה |
|||||||
טטיאנה לוכסמבורג | |||||||
הספר ”רומאו ויוליה ביוכימיה של אהבה“ הוא הספר השישי
למהדורה מצומצמת בת 50 עותקים יצורף
”רומאו ויוליה“ כפי שמעולם לא סופר. סיפור האהבה הקלאסי מוצג מנקודת מבט מדעית. הצגה מרתקת של קסם ההתאהבות הרומנטית במקביל לפענוח מדעי של שרשרת תהליכים ביוכימיים המתרחשים במוחנו בזמן שאנו מתאהבים. טטיאנה מניחה את העובדות לפנינו ומאירה אותן באיורים מרהיבים, שמצליחים ללכוד הן את העושר הצבעוני של האהבה והן את הדייקנות הנקייה והצוננת של מולקולות האהבה המתרוצצות בגופנו. כמו יצירה מוסיקלית מורכבת, הספר מעביר בו-זמנית שני מקצבים מנוגדים. במקביל להתנהלות האיטית ורחבת היריעה של הסיפור הקלאסי, יש תחושה של דינאמיות וקצב מהיר של התהליך הביוכימי המתרחש במוחם של הגיבורים. קליפ מודרני.
רומאו ויוליה, גרסת ההורמון
יוליה: כבר תלך?
פרשנות: ”אופוריה ושכרון חושים, המאופיינים למתאהבים, הנם תוצאה של העלאת רמת הנוירו-טרנסמיטורים אדרנלין (אפינפרין), נור אדרנלין ודופאמין, במוח המתאהב.
”התא הבסיסי במוח מכונה נוירון. הנוירונים מתקשרים ביניהם על ידי יצירת פוטנציאל חשמלי המונע על ידי זרחן, נתרן ואשלגן“.
מהי אהבה? על פי טטיאנה לוכסמבורג, לשאלה השחוקה הזו יש פתרון. והוא מדעי לגמרי. אחרי עבודת תחקיר שערכה שנה, במהלכה קראה אינספור מאמרים מדעיים וספרים, כשהחשוב בהם לדבריה היה ”מולקולות של אהבה“ של אלן פישר, לוכסמבורג הייתה מוכנה לאתגר: להוות סוג של פירושי קסוטו בעולם המודרני. אחרי שסיננה מהמחזה המפורסם את כל מה שאיננו דיאלוג בין רומיאו ויוליה, היא ניתחה את הטקסט על פי הממצאים שהעלתה בתחקיר. מתחת לכל פיסקה מופיעה פרשנות מדעית רלבנטית, המסייעת להעביר לקורא את התחושות ואת הרגשות כפי שהמדע מפרש אותן – על ידי התהליכים משפיעים על המוח ועל הלב, והסמים הטבעיים שמצויים בדמנו. בעזרתה ובעריכתה של היועצת המדעית של הספר, ד“ר אירית פנחסי, מומחית לניורו-ביוכימיה, יצא לאור לפני כשבוע (בהוצאת ”אבן חושן“) סיפור האהבה השכלתני ביותר שקיים עלי אדמות. לוכסמבורג: ”הסיפור של רומיאו ויוליה מורכב מכמה רבדים, משפחה, קהילה, אהבה. בעצם לקחתי מהטרגדיה את הרובד של האהבה. אני מציגה סיפור אהבה מנקודת מבט מדעית, שזה מאוד מעניין. סיפור על קסם שלמעשה לא ניתן עד היום לפענוח, למרות הניסיון של המדע להסביר או לפענח את הקסם הזה שנקרא התאהבות, או אהבה“.
* זה לא קצת יומרני מצד מדעים להשליך תיאוריות על תהליך כל כך מורכב ואשר בעיקר שונה מבן אדם לבן אדם? ”באיזה שהו מקום ניסיתי להראות את הגיחוך שבמדע, שמנסה לפרק את הרגש לתהליך ביוכימי. בפעם הראשונה שנתקלתי במאמר, הופתעתי שכותב המאמר טוען שהכל מוכח. הכול זה הנחות, זו רק תחילת הדרך של המדע, שהתחיל לחקור בכיוון בשלהי המאה ה- 20, בניסיון לפענח את הרגש“.
* זה לא סירוס פומבי של הרגש? ”בגלל שהכל נהיה ברור, אפשר להסביר את הכול, והכול הגיוני, במקרים מסוימים זה יכול לפגוע בחוויה של האנשים, בחוויה של הרגש. ככלל, עודף אינפורמציה יכול לפגום“.
* ומה המסקנה? ”שהאהבה היא תהליך של גירויים. גירויים פיזיקאליים, ממש כמו מעגל חשמלי. המדע מנסה להסביר מה קורה אצלי בראש כשאני מתרגשת. באופן אישי זה נראה לי מיותר. אני לא רוצה לדעת לגבי עצמי בפרטי פרטים“.
* קוראי הספר ייהנו מיתרון בתחום ידיעת האהבה, זה לא חוצה את הגבול הדק בין תמימות לשרלטנות? ”זו שאלה פילוסופית, איפה עובר הגבול. אם זה תורם לנו? לדעתי זה יכול גם לפגוע“.
* את חושבת שבסוף עוד ימציאו כדורים שהנם בבחינת מקדמי התאהבות? ”יש כדורים להתאהבות. מדובר בהורמונים, למשל יש אנשים שמתאהבים בתדירות גבוהה והם סובלים מזה. הם מתאהבים מהר. המדע יכול לאזן את זה בעזרת ההורמונים“. |
|||||||
|
|||||||
|
|||||||