ספרו החדש של רפי וייכרט נפתח בשיר ארוך שמופנה אל בני דורו, ילידי שנות השישים שבגרו אל עולם השירה העברית בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. בצד זה יש בו שירי אהבה והורות, שירה ארספואטית ושירים המוקדשים למשוררים שהלכו לעולמם ובהם נתן זך ואורי ברנשטיין. השירים נעים בין חרוז חופשי לשירה חרוזה ואחדים אף כתובים בתבנית הסונטה. הם אמנם מהרהרים בחלוף הזמנים אבל מנציחים הרבה רגעים של חיים, תשוקה וחסד.