|  | | שמואל מוניץ, יליד 1995, גר באלון שבות שבגוש עציון. הוא עורך וכותב ב-ynet ספורט ועורך את תוכנית הספורט השבועית בגלי צה"ל. שיריו התפרסמו בבמות שונות. 'שום נס בחצי התורן' הוא ספרו הראשון.
ורוני סומק כותב:
"הפסיעות של שמואל מוניץ נחקקות יפה בדרך עפר ייחודית שהוא סולל.
הוא מפצח לנגד עיני הקורא את הקופסה השחורה שבה הוסתרו שיריו.
הלב המתגלה ממלא את הלב".
|
| | | | |
|  | |  | | ״בַּז רָעֵב חָשׁ קֹר תַּחַת כְּנָפָיו. כַּמָּה זָעִיר הַכֹּל, כַּמָּה צָעִיר קוֹל הַצְּלִילָה!
לִצְלֹל, כֵּן, לִצְלֹל בְּעַיִן צְלוּלָה כְּבָרָק
עַל שֶׁפַע הַיֵּשׁ הַנִּמְלָט.״
טוביה ריבנר, ״זקן בזוי, בז״
לכתוב כמו לצלול אל היש, אל החיים, אל הערותּ, אל השפע. לצלול
בדייקנות, בדבקות במטרה, אל מה שבכל רגע עלול להימלט ולהימוג.
הזמן נמלט וברק המילה ישיגוֹֹ. קול המשוררים הכותבים בערוב היום
צלול וצולל אל תוך טרף הקיום, אוחז בו וחי בו עד השקיעה.
עם השקיעה מצטמצם המרחב הפיזי, ובה בעת נחשף מרחב פנימי
של חירות חדשה. ההתכנסות בהווה מובילה להתבוננות אינטימית
ברגע הנוכח והנמלט.
אסופה זו באה להציג את תמונת הזיקנה כפי שהיא משתקפת בשירה
שנכתבה בשלב זה של החיים. יש בה שירי פיוס ונחמה, שירי תקווה
ועצבות, שירי געגוע ושירי אהבה.
ד”ר מירי ורָון, סופרת ומרצה לספרות, בת כפר ביל”ו.
פרופ’ אמיר כהן-שלוֵ, חוקר תרבות וזיקנה, החוג למדעי ההתנהגות,
מכללת עמק יזרעאל.
|
| | | | |
|
| .jpg) | | ...נְהַר הַגַּעֲגוּעִים שֶׁעָלָיו אֲנִי נִשָּׂא
כְּשֶׁהוּא חוֹתֵר תַּחְתַּי עַד לַיָּם וּמַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד
כִּי הַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא
כְּמוֹ חַיַּי לְמָשָׁל
אוֹ מוֹתִי
לְמָשָׁל...
אסי דיין – הקולנוען, הצייר, השחקן, הסופר, האיש שבין שערורייה אחת לחברתה שינה בסרטיו את מפת הקולנוע הישראלי, שרבים חיכו מדי שבוע לקבל לידיהם את טוריו העיתונאיים המושחזים, שהופעתו כשחקן בסרט הבטיחה את הצלחתו המיידית – איש זה היה בראש ובראשונה משורר. כזה היה כל חייו, בכל מעשיו ופעולותיו, ובכל כוונותיו.
שותפותו של אסי דיין עם המפיק ובמאי הסרטים יורם כסלו בשנים החשובות ביותר של עבודתו היתה המסגרת האמנותית החובקת שבתוכה כתב את מיטב יצירתו, ולכן אין זה פלא שיורם כסלו הוא המביא כעת לדפוס את יצירתו הפואטית המפתיעה והמהפכנית.
|
| | | | |
| | | .jpg) | | שקופים למחצה, ספרה העברי הרביעי של גלי-דנה זינגר, רואה אור אחת עשרה שנים אחרי קודמו, צורף מקרים, שגם הוא פורסם על ידי אבן חושן.
בשירה, כמו בחיים עצמם, כל דבר הוא מקרה, ובו בזמן, שום דבר אינו מקרי, וכמו בחיים, כל דבר הוא שקוף ובאותה מידה הוא סתום. הכול תלוי בנקודת מבטו של בעל החוויה. גלי-דנה בוחרת בעמדה יצירתית פתוחה יותר. תמונות ההוויה שלה אינן סתומות למחצה, אלא שקופות, אבל עד גבול מסוים. למחצה.
לדברי הפרופסור רומן כצמן, שקופים למחצה של גלי-דנה זינגר הוא "ספר דיאלוגי-סוקרטי ואירוני. הדיאלוג המרכזי שלו – עם המוות – נכרך בדיאלוג עם מדיום הצילום." נוסיף לזה גם דיאלוגים רבים אחרים שבספר, ובעיקר עם הזמן והאינסוף, המתרחשים בשני צדיה של שקית הניילון היומיומית, שהיא גם הרקיע של עולם האידיאות הנשגב, ונראה שהשירים האלה אינם רק שקופים למחצה, הם גם פוליפוניים. אישיים מאוד. אבל רב קוליים. שואפים לאובייקטיביות כביכול, ועושים צחוק מהמושג עצמו. צחוק מר למחצה.
ספר זה, בהתמודדותו עם "העולם שכולו רע", יוצר תפיסת המציאות שונה במהותה מכל הגישה הדוגמטית השגורה, שמהן אנחנו עייפים כל כך. השירים מעירים ראיה ושמיעה אחרות, והקורא שנכנס לתרכובת הסמיכה הזאת של חלל וזמן, מתחיל לראות אור מעבר למחיצה.
|
| | | | |
|
.jpg?BannerID=21 "ספרים במבצע")
