• אבן חושן

אנה פרנק ואני

בספר "אנה פרנק ואני" מופיע השיר "אנה ואני"  אשר נכתב ע"י אמנון שמוש ופורסם לראשונה במוסף הספרותי של העיתון "דבר" ב- 2.1.1981. השיר נכתב בשלוש גרסאות, אך כאשר אמנון שמוש ניגש לבחור גרסא אחת, מספר שמוש: "לא יכולתי זאת הפעם לוותר על אף אחת מהן. התלבטתי רבות והחלטתי לפרסם את כל השלוש; תרצו – בשלושה חלקים של שיר אחד, תרצו – כווריאציות על אותו נושא. רשאי כל קורא לבחור לעצמו נוסח אחד ולוותר על האחרים. ליבי לא נתן לי לעשות זאת... " (מתוך ההקדמה "הולדת ולידת השיר").
במהלך השנים התגלל השיר למחוזות רחוקים ומתרגמים רבים החלו לתרגמו "התרגומים באו בזה אחר זה, מארצות קרובות ורחוקות, מלשונות ותרבויות שונות".

בספר שמונה עשר תרגומים של השיר בשפות: יידיש, ערבית, סינית, יפנית, קוריאנית, טורקית, בולגרית, רומנית, פולנית, דנית, הולנדית, פורטוגזית, רוסית, איטלקית, ספרדית, גרמנית, צרפתית ואנגלית.

וכך הספר, מעבר לתוכנו המעניין, מתאים לשמש גם כספר מתנה לאנשים הדוברים אפילו בשפה אחת מבין שלל השפות המוצעות.

אמנון שמוש - נולד ב-28.1.1929 בעיר חלב שבסוריה. עלה לארץ ב-1938. פרסם עשרות סיפורים, שירים, רומנים, מחקרים ומאמרים. הרומן "מישל עזרא ספרא ובניו" וכן יצירות אחרות עובדו ושודרו בטלוויזיה. מבחר מסיפוריו הופקו כקלטות אודיאו. יצירותיו תורגמו לעשרים שפות, בהן: אנגלית, ספרדית, צרפתית, ערבית.
זכה בפרסים רבים ביניהם: פרס ירושלים 1979, פרס היצירה מטעם ראש הממשלה בשנים 1979, 1994 ו2000. פרס ויצו-צרפת לספרות 1986, נוצת הזהב על מפעל חיים בספרות מטעם אקו"ם 1999, פרס נשיא המדינה לספרות 2001.


 
הולדתו ולידתו של השיר

 

בשנת 1970 ביקרנו בבית אנה פרנק באמסטרדם אשתי, בתי, בני ואני. ובתי אז כבת ארבע-עשרה שנה. בכניסה לבית בלטה לעיני עובדה, שנעלמה ממני עד אז, והיא שאנה פרנק נולדה בשנת 1929 – כמוני. הרהור עבר בי שאילולא קרה מה שקרה במקום ובזמן שקרה, יכלה היא לטייל עם ילדיה שלה בעולם ואני יכולתי להיות במקומה. ההזדהות גברה כאשר בתי ניצבה מול תמונתה של אנה וכשהפנתה את מבטה העצוב אלי ראיתי דמיון מפתיע בין השתיים, שתי נערות בראשית פריחתן.

 

ההתרגשות שאחזה בי אותו יום אותה שעה נרגעה ונבלעה בחוויות הטיול המשפחתי, שהמשיך לארצות השכנות. רק כעבור שבע שנים, בהיזכרי בה באקראי, נכתב השיר. בלילה סוער, אחר חצות, בכורסה, באמצע כתיבתו של רומן, פרץ ועלה להפתעתי הגמורה. מסתבר שהחוויה חילחלה ונשתקעה בנפשי, מחפשת מוצא לעת מצוא.

ברגיל אני כותב ומוחק ומתקן ולעיתים מוציא מתחת ידי נוסחאות אחדות, נותן הכל במגירה ושב אל החומר לאחר שבועות או חודשים לבחון ולבחור, לפרסם נוסח נבחר ולהשמיד את האחרים. וכך עשיתי גם הפעם. אולם, כששלפתי את שלוש הנוסחאות מן המגירה להכריע ביניהן, לא יכולתי זאת הפעם לוותר על אף אחת מהן. התלבטתי רבות והחלטתי לפרסם את כל השלוש; תרצו – כשלושה חלקים של שיר אחד, תרצו, כואריאציות על אותו נושא. רשאי כל קורא לבחור לעצמו נוסח אחד ולוותר על האחרים. לבי לא נתן לי לעשות זאת. אולי הסופר שבי גבר על המשורר, שהיה מסתפק למשל בנוסח אל"ף.

 

השיר התפרסם לראשונה במוסף הספרותי של העיתון "דבר" ב-2.1.1981. הוא פותח את קובץ השירים השני שלי "עלי הגיון בכינור", שיצא לאור בספריית פועלים בשנת 1984. להפתעתי פנו אלי עורכים ומתרגמים ומשוררים מארצות רבות ושונות וביקשו לתרגמו. תחילה נרתעתי מחשש פן יאבד השיר בתרגום את העיקר שבו. חביבה היתה עלי אימרתו של המשורר רוברט פרוסט "פיוט – הוא מה שנושר מן השיר בתרגומו". עזרו לי להשלים ולהחליט בחיוב כמה מתרגמים, שלא שאלו והואילו לשלוח אלי מלאכה מוגמרת ומודפסת. מהם תרגמו מתרגום אנגלי או צרפתי, שנפל לידיהם ושבה את ליבם. קראתי וראיתי שאמנם הרבה הלך לאיבוד במהלך התירגום, אך העיקר נשאר. על מה שנאמר בשיר ניתן לשמור; האיך תלוי בכשרונו של המתרגם כמשורר.

 

התרגומים באו בזה אחר זה, מארצות קרובות ורחוקות, מלשונות ותרבויות שונות. כמה מן התרגומים זיכו אותי בדברי ברכה ובהשמעת השיר על קלטת בשפתם. כך למשל, המשורר ר' סריקנטאן, שתירגם את השיר מאנגלית לשפת מלילאם, בה מדברים כחמישים מיליון איש בחבל קרלה אשר בהודו. המתרגם לסינית היה היחיד שביקש ממני את הערך "אנה פרנק" מן האנציקופלופדיה יודאיקה, בהנחה שקוראיו לא שמעו את שמה. כל האחרים שמעו גם שמעו, ומכאן התעניינותם.

 

תודתי הרבה לכל המתרגמים, למלחין חיים צור שהלחין את השיר, לצייר חיים מאור שאייר את השיר בקובץ הנ"ל, לעוזי אגסי, מנהל אבן חשן, ובראש ובראשונה למאייר הספר הזה – ידידי ורעי האמן יעקב אגם.

 

אמנון שמוש 
קיבוץ מעין ברוך, 2006

 


 

 

 

מחיר קטלוגי: 48.00 ש"ח
מחיר באתר: 38.00 ש"ח
החיסכון שלך: 21%
עבור לתוכן העמוד