שבו 28-29

עֻזי אגסי, פתח דבר: חוכמת ההמונים ו'שיר טוב'/ אדם זגייבסקי מוסיקה של הספירות הנמוכות יותר שיר בתרגום דוד וינפלד \ אמיר אור \ דונלד ג'אסטיס לדבר על איים שיר בתרגום רפי וייכרט\ גדעון טיקוצקי, משהו על תחילת דרכה של לאה גולדברג מאמר\ ריקרדו הֶלְד, את שומעת שיר בתרגום אלון אלטרס\ יקיר בן־משה \ שי דותן \ צביה ליטבסקי\ ענת חנה לַזְרַע \ עדי תשרי \ סבֶטלָנה שנבּרוּן / רונה ברנס \ נָוִית בראל / אורליה לאסאק \ מירלה אלבו \ טוביה ריבנר \ רפי וייכרט \ גלעד מאירי \ גלי־דנה זינגר \ אמוץ דפני\ נדיה עדינה רוז \ ז'ואאו פאולו בעיבוד מרדכי גלדמן \ מרדכי גלדמן \ לאה זהבי\ ג'ון דן בתרגום אסי דגני \ דיתי רונן \ אופיר נוריאל \ בַּכֹּל סֶרְלוּאִי \ אַרנאוּ פּוֹנְס בתרגום קטרינה גירונה ואמיר אור \ חיים וואשאדי \ ברוך בינה שלושה תרגומים לשיר "החייל" מאת רוּפֶּרט בְּרוּק / משוררים אמריקאים בתרגום יהונתן דיין קנת פרינג, ג'ק הירשמן, אדווין פורד פייפר, רוברט מקלמון / ריקי דסקל / גיל ברקת \ חגית גרוסמן / מרים קליין \ טל ניצן \ רוני סומק \ שירה כהן \ סברינה דה־ריטה \ רמי סערי / יוֹרְגוֹס כְרוֹנָס שיר בתרגום רמי סערי / מאיה ויינברג \ מיכאל אוגוסטין שיר בתרגום צביקה שטרנפלד / צביקה שטרנפלד \ דָרָה בארנט בתרגום גילי חיימוביץ' \ יובל גלעד \ יובל פז \ אילן בושם / שי מנדלוביץ / ריקי כהן / מאשה ברון / רחל חלפי / שחר־מריו מרדכי / שוש נ. אברבוך \ פיליפ רוזנאו .

פתח דבר

עוזי אגסי

חוכמת ההמונים ו'שיר טוב'

האם חוכמת ההמונים יכולה לקבוע מי ראוי, או ראויה,

לזכות בפרס ישראל לספרות?

"חוכמת ההמונים" תוארה בהרחבה על ידי העיתונאי האמריקאי ג׳יימס סורוביצקי, תוך התמקדות בעולם העסקים, בספרו שיצא לאור בשנת 2005.¹ במרכזו של הספר מתואר מחקר שמצא כי דווקא קבוצות מגוּונות, נטולות סדר והבדלי מעמדות בינן לבין עצמן והמורכבות מאנשים שאינם מכירים זה את זה, דווקא קבוצות כאלו יספקו את הניתוח הטוב ביותר לארגון עסקי.

חוכמת ההמונים פועלת גם בשירות המדע: מייקל נילסן (Michael Nielsen), פיזיקאי קוואנטים בעברו, גייס את הדינמיקה של חוכמת ההמונים כדי לייסד את "המחקר המדעי האזרחי" במטרה לפתח כלים שיאפשרו לאנשים לשתף את הידע והרעיונות שלהם ולקדם את המדע מהר מכפי שיעשו זאת המומחים לבדם. נילסן השתמש בפלטפורמת Web 2.0, המאפשרת להמונים מכל קצות העולם להביע את דעתם בַּתחום. הוא הדגים את הרעיון באמצעות סיפורו של המתמטיקאי טים גאוורס, שהשתמש בבלוג שלו כדי להעלות בעיות מתמטיות קשות במיוחד והזמין את הציבור הרחב לנסות ולפתור אותן. בתוך 37 ימים בלבד הבעיות נפתרו במלואן. השיטה הוּכחה כיעילה.

האם אפשר להחיל את הרעיון הזה על שירה? האם נוכל להיעזר בו כדי לקבוע מהו שיר טוב (או כל יצירת אמנות אחרת)?

מושג חשוב מתחום האמנות המתחבר היטב לדינמיקה של חוכמת ההמונים הוא "הרוחק האסתטי", מושג שנוסח כבר ב־1913 על ידי אדוארד בולו, מהתיאורטיקנים החשובים של האמנות.² בולו העלה על נס את יכולתו של כל צופה לקיים שיפוט אמנותי, גם בלי כל קשר תרבותי מוקדם לנושא היצירה ו/או למושאה. הוא תיאר את הערכת היופי כסוג של שחרור אנרגיה בגישת הציבור ליצירה האמנותית, המתאפשר תודות למה שהוא כינה ״על־רוחק״ (overdistance).

נחזור לחוכמת ההמונים בהקשר העסקי. לטענתו של סורוביצקי, ב־91% מהמקרים ההמונים מספקים תשובה נכונה לבעיה המוצגת בפניהם, בעוד ששיעור ההצלחה של מומחים בעלי השכלה רלוונטית הוא 65% בלבד. על פי סורוביצקי, כדי שחוכמת המונים תפעל בצורה מיטבית עליה לקיים את התנאים הבאים:

מִגוון דעות: כדי להבטיח חשיבה שונה, כל אדם יהיה בעל דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות קיומו של המגוון ניתן לקבל חלופות, גם אם טובות פחות, המסייעות בעת קבלת החלטה. כל עוד יישמר האיזון בין המידע והידע המשותפים לכלל הקבוצה לבין ידע פרטי נוסף שמוחזק באופן אישי על ידי הנוכחים, נוכל לראות פרספקטיבות שונות המאפשרות את קיומה של החוכמה.

עצמאות: קהל חכם הוא קהל שכל אחד מהאנשים המרכיבים אותו מצליח לשמור על עצמאות ועל אי תלות באחרים. יש להביא בחשבון שחלק מהדעות יהיו מוטות או שיהיו חיקוי לדעותיהם של אחרים, אבל מצב זה אינו מהווה הפרעה כל עוד ההטיה מגוונת.

צבירה: קיומו של מנגנון האוסף את כל מִגוון הדעות בתחום מסוים ומציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות.

סורוביצקי גם הגדיר שלושה היבטים של חוכמת המונים, שיוכלו לעזור לנו לכוון את ההתאמה של השיטה לבחינת 'השיר הטוב':

קוגניציה: חשיבה ועיבוד מידע, שיפוט של השוק, שלטענתו יכול להיות מהיר יותר, אמין יותר ופחות מושפע מפוליטיקה כפי שדיונים וּועדות־מומחים עלולים להיות.

קואורדינציה: היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה לעוברים ושבים הפוסעים יחד על מדרכה ואינם נתקלים זה בזה.

שיתוף פעולה: היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון ללא מערכת השולטת בהתנהגותם.

ולענייננו, יש לשאול: האם חוכמת ההמונים יכולה להתחרות במבקרי האמנות ובוועדות הפרס ('חוכמת האמנים'), ויותר מכך - להשפיע על רשימת רבי המכר? תארו לעצמכם, למשל, ספר שירה של ישראל פנקס בראש הרשימה! ואולי אפשר להסתפק בכך שחוכמת ההמונים תשמש כלי עזר חשוב בידיהם של המבקרים והחוקרים.

ושאלה מטרידה לא פחות: מה הערך של כל התופעה הזאת מנקודת מבטו של היחיד? למשל, אם לדעתי השיר ״רפּסודיה בוהמית״ של להקת ״קווין״ הוא הטוב ביותר בעולם המוזיקה בעשור האחרון, האם 'יעזור' לי שחוכמת ההמונים תקבע כי דווקא ״החומה״ של פינק פלויד הוא השיר הטוב ביותר? ואם אני מושפע מעמדתו של מבקר חשוב אחד, למשל שמעון זנדבנק, האם קביעתה של חוכמת ההמונים תשפיע על עמדתי שלי, ואם כן - עד כמה?

סיימתי לכתוב את הרשימה הזאת בבוקרו של יום הבחירות, וכמו מאליה עלתה השאלה: האם חוכמת ההמונים תבוא לביטוי גם בקלפיות?...