• אבן חושן

גליון 26-27 2012

 

גיליון 27-26 של 'שבו' - אבן מאבני החושן שצִבעה "לא

לבן ולא שחור, אלא מעורב שחור ולבן" ומשייכים

לה את ההגברה של היכולת היצירתית

בבני־האדם -נדפס על נייר נטול־

עץ 90 גרם באות "דרוגולין"

 

 

האמן המלַווה את הגיליון הוא ארדין הלטר.

ל־36 עותקים יצורף הדפס של האמן

שנדפס על ידי עוזי אגסי והוא

חתום על ידי האמן


 

 

האמן המלַווה: ארדין הלטר


 

רשימת המשתתפים:

עֻזי אגסי             על הנקודה הסינגולרית, חורים שחורים ושירה  

ו. שִׁימְבּוֹרְסְקָה      הוּמוֹר וְחֶמְלָה שיר בתרגום דוד וינפלד      

דליה פלח            ארבעה שירים      

אשר רייך            ארבעה שירים            

אלישע פורת         פְּעִימוֹת הַעֲרָאָה שיר                

אלישע פורת         ייסורי שמעון הלקין בהוצאת 'עלי עשב'     

אֲנָדָד אֶלְדָן           שלושה שירים     

טל ניצן               שני שירים וחלום         

ניקולה מַדְזִירוֹב     שני שירים בתרגום טל ניצן    

אָלָנוּ דִי מֶלִיוֹ         דַּיָּגִים שיר בתרגום טל ניצן        

רוני סומק            שׁוּרָה אַחַת עַל בֶּסִי סְמִית שיר ורישום 

דונלד ג'אסטיס      הַחוֹמָה שיר בתרגום רפי וייכרט        

רפי וייכרט           שלושה שירים      

כנרת רובינשטיין    אחדים אוהבים לעשן על וִיסְלָבָה שִׁימְבּוֹרְסְקָה           

יערה שחורי         לא יפות סיפור               

יערה שחורי         מַגֵּפוֹת שיר                  

חגית גרוסמן         ארבעה שירים             

יובל פז               פִּרְחֵי פְּלַסְטִיק מחזור         

יעקב ברזילי         חמישה שירים               

שחר־מריו מרדכי   ארבעה שירים      

   
פינה פולנית

    צ'סלב מילוש    שלושה שירים בתרגום דוד וינפלד   
   
אדם זגייבסקי   שלושה שירים בתרגום דוד וינפלד   
  

אסתר קָמֶרוֹן         תודעת האדמה פואמה בתרגום חמוטל בר־יוסף         

שמחה שירמן       חמישה שירים               

שולמית חוה הלוי   שני שירים                   

הדס גלעד           שני שירים                   

עפרה שלֵו           שמונה שירים               

רועי גיבורי           חמישה שירים               

תנחום אבגר         שלושה שירים               

שלומית ברקן        ארבעה שירים               

ליאורה בן יצחק     חמישה שירים             

ה.פ. לַאבְקרַפְט     דגון סיפור בתרגום יהונתן דיין                  

אדגר אלן פו         צל; משל סיפור בתרגום יהונתן דיין           

טובי לין קמנץ       מחזור ושני שירים        

רחל חלפי            שלושה שירים      

ש.נ. אברבוך        ארבעה סיפורים קצרים       

ת.ס. אליוט          דְּיוֹקָנָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת שיר בתרגום א. סגל וְל.פ. אבגר          

אלי לינדר            שלושה שירים      

מרגרט אטווּד       לָקוּם שיר בתרגום א. סגל וְל.פ. אבגר        

עזרא פאונד         אִי הָאֲגַם שיר בתרגום א. סגל וְל.פ. אבגר               

נקודא זינגר          מבחני הבגרות שלי קטע מתוך רומן   

רות גזית ארגוב     שישה שירים       

מרדכי גלדמן        להיות ולא להיות על שקספיר בראי הפסיכואנליזה                 

יונתן ברג             ארבעה שירים             

יורם נסלבסקי       שלושה קטעים בפרוזה              

ליאור דיין             שִׁיר לְוָיָה בִּגְדֵרָה הָרְחוֹקָה           

לאה זהבי            חמישה שירים             

אמוץ דפני            שבעה שירים              

פנינה עמית          בַּמקום שָׁם המים שרים סיפור אינדיאני                  

מימוֹ גראסוֹ          הֶעָבָר שֶׁלְּאַחַר הַמָּוֶת שיר בתרגום ז'ק ארביב           

מאיה וינברג         ארבעה שירים             

לימור דוד            חמישה שירים             

צ.א. גולדשמיד      שלושה שירים             

רומאן פילקובסקי   ארבעה שירים             

בַּכֹּל סרלואי          שני שירים          

דרור אלימלך        עשרה שירים              

אמנון זקוב           שני שירים                 

אשר זנו              חמישה שירים             

לוּאִיז לַבֶּה            שני שירים בתרגום אוולין כץ        

ליליאן דבי־גורי      בִּקּוּר בְּגָלֶרְיָה סְגוּרָה בִּימֵי שֵׁנִי שיר ואנקדוטה           

נועם ציפורי          ארבעה שירים             

אורן אגמון            חמישה שירים             

איתי אלעד           שישה שירים              

ענת חנה לזרע      שני שירים                 

עוז רוטברט         שלושה שירים      


 

עֻזי אגסי

 

השפעת הנקודה הסינגולרית על השירה

 

או: האם יכולה היצירה האמנותית להתקיים בתוך 'חורים שחורים'?

 

 

                        "אך הסירנות יש להן נשק נורא אף יותר מן הזִמרה, והוא השתיקה.

                        אמנם לא קרה, אם כי ניתן אולי להעלות על הדעת, שמישהו ניצַל

                        מזמרתן, אך משתיקתן ודאי שאיש לא ניצל."

 

                                                פרנץ קפקא, "שתיקת הסירנות", בתוך 'מחברות האוקטבו'

                                                (עם עובד 1998. מגרמנית: שמעון זנדבנק)

 

ג'ון דיואי (Dewey), בספרו 'האמנות כהתנסות' (1958), מארגן את התיאוריה האסתטית שלו על סמך הבנת תפקידה של האנרגיה ביצירה האמנותית. לטענתו, ביצירת האמנות חבויה אנרגיה פוטנציאלית, והצופה או הקורא מפעיל את האנרגיות המשתחררות מן היצירה ומופעל על ידן.1 אם נקבל אך מקצת מתפיסתו של דיואי, נמצא שיצירת האמנות היא מבנה טעון מתחים בצורות שונות ובאיזון משתנה. נלמד שהיצירה מושפעת למעשה מפעולת הגומלין של הסביבה ושל היוצר. היא המקור, הישיר או העקיף, לכל החוויות שבהיפגשן עם האנרגיות של היוצר מהוות צורה.

לפיכך נעז ונבקש לנו אנרגיה יצירתית שתהא צבורה לצורה ולחוויה, ונצא נשכרים. אבל אם נתייחס אל היצירה האמנותית כאל מצב אנרגטי פעיל ומפעיל – האם כאשר דרגתו תהא אפס הוא יחדל להתקיים? מה משמעותה של השתיקה ביצירה האמנותית, בשירה? האם נוכל לראות בשתיקה של ה'סירנות' את פרדוקס המידע?2

אפשר לתהות מה עניין לנו ב'חור השחור' או ב'קרינת הוקינג', ואיך זה קשור לשירה. אבל אם נתייחס אל השירה כאל חלקיק שנמצא במצב קוונטי מוגדר, נושא מידע, ונבין שעל פי תורת הקוונטים התפתחותה של מערכת קוונטית בַּזמן מאופיינת תמיד על ידי טרנספורמציה אוּניטָרית אשר מעצם טבעה משַׁמרת מידע – נוכל לומר שהשירה משַׁמרת מידע. ומאחר ששירה משמרת מידע היא חשובה לנו.

במכניקת הקוונטים, טרנספורמציה אוּניטָרית מייצגת פעולה שמכבדת את חוקי השימור; לרוב – את חוק שימור ההסתברות ואת חוק שימור זרם ההסתברות.3 כל עוד החור השחור קיים, אנו יכולים להניח שהמידע נמצא בתוכו. אולם עם התאדותו הסופית על ידי פליטה של קרינת הוקינג יש לשאול: היכן נמצא המידע? אם המידע נעלם, כי אז לפנינו תהליך לא־אוניטרי ובלתי הפיך, שאינו אפשרי על פי תורת הקוונטים.

לדוגמה, הבה נניח שקיימים שני כוכבים דמיוניים מסיביים שאינם טעונים. אחד מהם מורכב מחומר בצורת אטומים רגילים, נקרא לו השירה, והשני מורכב מאנטי־חומר בצורת אנטי־חלקיקים, ונכנה אותו אנטי־שירה. אם שני הכוכבים עוברים קריסה כבידתית, ייווצרו שני חורים שחורים זהים שצופה חיצוני לא יוכל להבדיל ביניהם. ואכן, כל עוד החורים השחורים קיימים, נוכל להניח כי המידע לגבי הרכבם מצוי בתוכם, וצופה חיצוני אשר יכול למדוד רק את המסה, את התנע הזוויתי ואת המטען שלהם, יקבל עבור שניהם תוצאות מדידה זהות. נוכל להבין מכך שבעצם לא ייתכן שיפוט אמנותי (צופה חיצוני). ובעידן האינטרנט והרשתות החברתיות השונות, היצירה האמנותית השירית תהא שווה בכל המקומות מאחר שהיא מורכבת מהחומר השווה לשירה.

על פי הבנתנו את קרינת הוקינג, היא לא נושאת מידע, ולכן גם היא לא תעזור להבדיל בין "כוכב השירה" ל"כוכב האנטי־שירה". תהליך הפליטה של 'קרינת הוקינג' יגרום ל'חורים השחורים' להיעלם לחלוטין כעבור זמן מסוים, ואז יהיה עלינו לשאול האם המידע לגבי הרכבם המקורי של ה'כוכבים' אבד; האם תישאר בכלל שירה טובה?(!) תשובה חיובית לשאלה הזאת, הנגזרת מתיאור התהליך, מנוגדת לדרך שבה אנחנו מבינים את מהותם של תהליכים קוונטיים כתהליכים משמרי מידע.

נכון להיום אין פתרון לפרדוקס המידע. לא נמשיך ונלאה בדיון על התרתו של הפרדוקס ועל חשיבות המעטפת החיצונית של גוף נושא מידע, אך נציין שיש הטוענים כי ייתכן שקרינת הוקינג בכל זאת נושאת מידע כלשהו.4

מתוך קרינת הוקינג ופרדוקס המידע אנו מגיעים אל מושג הסינגולריוּת (הייחודיוּת), שהוא החשוב לדיון שלנו. משפט מתמטי קובע כי סינגולריות קיימת בהכרח בכל חור שחור. בחור שחור נייח, שאינו מסתובב, הסינגולריות היא נקודתית (ובעברית: ייחודיות נקודתית).

מושג הסינגולריות נוצר בשנות השישים של המאה העשרים על ידי המתמטיקאי הבריטי גוּד (Good) לתיאור של התפתחות והתקדמות טכנולוגית. ב־1993 קיבלה הסינגולריות חיזוק ותנופה מהמתמטיקאי, איש מדעי המחשב וסופר המדע הבדיוני פרופ' ורנור וינג'י (Vinge), שהכריז (במאמר) כי בתוך שלושים שנה תיווצר אינטליגנציה מלאכותית שתהיה למעשה ללא מחסום ביולוגי, והיא תהיה מסוגלת לבנות מכונה ברמה אינטלקטואלית גבוהה יותר. התהליך הזה יימשך עד לאינסוף, וכחלק ממנו יסתיים העידן האנושי.(!)

גם ריימונד קורצווייל (Kurzweil) – ממציא, עתידן וסופר אמריקאי, שהתמחה בטראנס־הומניזם ובטכנולוגיית הסינגולריות – עוסק רבות במושג הבינה המלאכותית ('עידן המכונות החושבות', 1999), וב־2008 חשף את הפרויקט החדש שלו, "אוניברסיטת הסינגולריות", שנועד ללימוד אינטר־דיסציפלינרי של טכנולוגיות חדישות לטובת האנושות. ממש לאחרונה, בדצמבר 2012, הצטרף קורצווייל לשורותיה של "גוגל" העולמית בתפקיד מנהל ההנדסה. במסגרת תפקיד זה הוא יעסוק בשני פרויקטים שישלבו בינה מלאכותית במוצרי גוגל. האחד – "לימוד מכונה", שמשמעותו פיתוח היכולת של מחשב ללמוד מנתונים שמוזנים אליו; והשני – "עיבוד שפות", שפירושו פיתוח הדרך שבה מחשבים ישתמשו במילים כדי להביע רעיונות ויבינו את הדרך שבה בני אדם משתמשים במילים כדי לעשות זאת.

ומה בעניין השירה? האם המחשב יוכל לכתוב שירה?

קיים ויכוח בשאלה האם ומתי תתרחש הסינגולריות, וישנם עתידנים הטוענים שהיא תתרחש בתוך זמן לא רב, בעוד כשלושים שנה; אולם חשוב להדגיש שהתקיימותה של תופעה סינגולרית כזו אינה הכרחית כל עוד האדם יכתוב שירה. האם יגיע יום שבו המחשב יוכל לכתוב שירה? האם תגיע תקופה שבה המחשב יוכל ליצור יצירת אמנות עם רגש? והרי הרגש הוא תנאי הכרחי ומספיק כדי שנגיע לנקודה הסינגולרית.

נראה שעם כל החידושים בתחומים השונים, במה שנוגע ליצירה האמנותית אנחנו עדיין חושבים במושגים של אמנים בימי הביניים או אף לפני כן, מאחר שאנחנו פועלים לפי קריטריונים קיימים, במרחבים קיימים. לא הטמענו עדיין את השינוי המרחבי משום שבעצם איננו מסוגלים לכך; לא נוצרנו לכך. ובעצם אפשר להצביע על כך שבעקבות ההתפתחות של יכולות המחשב, התקשורת האינטרנטית והרשתות החברתיות, ובעקבות העובדה שכיום יכול כל אדם להעלות את יצירתו 'לאוויר' ולשתף אותה עם אחרים – נוצר פיחות באיכות היצירה, ולמעשה אנחנו נסוגים.

לאור האמור לעיל, ומאחר שאנחנו קרובים כל כך לפיענוח מהותם של תהליכים קוונטיים כמשמרי מידע, ראוי שנשאף לכך שבתהליך שמירת המידע נוסיף עוד פרמטר לַשלושה של החור השחור (מסה, תנע זוויתי, מטען) והוא הפרמטר של טיב. זהו פרמטר שאין בו קואורדינטות אך הוא יוכל לשמר איכויות. בכך אולי נוכל להבטיח שלא תהיה השמדה של מידע 'טוב' באמצעות 'קרינת הוקינג'; רק שירה שאינה טובה תתאייד.

 

             איכות או שתיקה – ממש כמו שהבין קפקא את שתיקת הסירנות.  

 

1.             כבר אריסטו קבע, ב'רטוריקה' שלו, כי "הרטוריקה עוסקת באופנים של שכנוע" [a1355]. הוא השתמש במושג energeia כדי לתאר את עוצמת ההשפעה של הלשון.

2.             פרדוקס המידע הוא הפרדוקס הפיזיקלי שלפיו מידע הטמון בחומר שנכנס לתוך 'חור שחור' עלול להיעלם בעקבות תהליך ה"התאדות" של חורים שחורים, תהליך המכונה "קרינת הוקינג".

3.             נציין שהתהליך הקוונטי של קרינת הוקינג, שבמהלכו מסת החור השחור קטֵנה, אינו מוציא מידע מחוץ לחור השחור, משום שהחלקיקים המרכיבים קרינה זו נמצאים במצב קוונטי מעורב.

4.             בהקשר לכך נזכיר את האנקטודה הידועה על ההתערבות שנערכה בין הוקינג לבין הפיזיקאי ג'ון פרסקיל, שטען כי המידע אינו אובד (1997). על פי נוסח ההתערבות, על המפסיד למסור למנצח אנציקלופדיה שממנה "ניתן לשלוף מידע על פי הצורך". ב־2004 הודה הוקינג בהפסד, ושלח לפרסקיל כפרס את האנציקלופדיה של הבייסבול.

 





 

 

מחיר קטלוגי: 84.00 ש"ח
מחיר באתר: 67.00 ש"ח
החיסכון שלך: 20%
עבור לתוכן העמוד