• אבן חושן

אגרת לחובבי הספר / עוזי אגסי

"בדרך זו, אם נלך בה מתוך כובד ראש ומצפון רגיש,

נוכל אולי להגיע לצורת אות דפוס שתהיה יפה

לצרכים המודרניים של ההדפסה מבלי להתרחק מן

הצורות המקובלות ריחוק עקרוני"

ד"ר משה שפיצר

"על האותיות שלנו", עלי עי"ן

ירושלים, תשי"ב

"חולמי המלים" ("Les rêveurs de mots") קרא גסטון בשלרד (Bachelard) בספרו משנות ה- 60 – "La poetique de la rêverie" – לכל אוהבי המלים: המשוררים, הסופרים ואחרים הרואים במלים, חפצים בעלי צורה וצבע.

"חולמי המלים", נראה לי כינוי מתאים לתיאור אותם שוחרי הספר הביבליופילי בכל העולם. אלה, ה"משוגעים", האנכרוניסטים שרואים בספר, במלים ובאותיות, מעשה מרכבה, מעשה אמנות. לא בכדי משול הספר ל"מעשה אדריכלות" והדף הראשון בו נקרא "שער".

דווקא בעידן המחשוב, המזעור, הווידאו ו"הספר המגנטי". דווקא בתקופה בו המחשב מאפשר לכל דיכפין לעוות אותיות עד לבלי הכר, ואיני מתכוון לטשטושי צורות היסוד ושיבושיהן, שחלו בעקבות התפתחויות סגנוניות, אלא לעיוות מכוער המוציא את אות הדפוס מכלל ייעודה, יש לפעול להשבת כבודה של אות הדפוס העברית המקורית, ובהתאם להאדרת כבודו של הספר כמעשה אמנות.

אמרי שפר רבים אודות ערכו של הספר וחשיבותו מקופלים בהיסטוריה שלנו, אם זה בדבריו של רבי משה אבן עזרא (1140-1065) ב"שירת ישראל": "הספרים הם נרתיקי החכמות המרוקמות מפניני המליצות", או בדבריו של רבי יצחק קנפנטון (1463-1417): "אין חכמת אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעין, ולכן ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה ספרים...". ובלשון אחר נאמר גם ב"ספר חסידים": "אם יש ביד אדם זהב ובידו ספרים ונפלו מידו הספרים והזהב, יגביה תחילה הספרים ואחר כך הזהב" (תרנ"ה).

קרובה ללבי הברכה של רבי יצחק בן משה הלוי (קטלוניה, מחצית שניה של המאה ה- 14) החבויה במבואו לספר "מעשה אפוד" בו דרש על ערך יופיו של הספר: "שיהיה העיון תמיד בספרים היפים והנאים מנוי ויופי הכתיבה והקלפים, ומהודרים בזיוניהם ובכסוייהם... לפי שההבטה והעיון בצורות הנאות והפתוחים והציורים היפים המה שירחיבו ויזרזו אותה ויחזקו כוחותיה. וכבר הסכימו על זה הרופאים..."

וזו גם המטרה של "אבן חושן". בכוונת הוצאת הספרים הביבליופיליים "אבן חושן" להוציא לאור ספרי שירה, סיפורת קצרה, מאמרים בעלי עניין בנושא אמנות בכלל ואמנות הדפוס בפרט, דפי דפוס יחידים, ולמעשה כל נושא, שראוי להדפס במהדורה ביבליופילית. הספרים יצאו לאור במהדורות מצומצמות, מודפסים בדפוס בלט, על נייר איכות ומלווים בהדפסים מקוריים. סדרות הספרים השונות תשאנה את שמות תריסר אבני החושן.

אבו חושן תאמץ לעצמה את השימוש בשני סוגי גופנים עיקריים שהם חדשים בקרית הדפוס: האחד, אות אשכנזית מרובעת מבית הדפוס 'דרוגולין' שבלייפציג, פיתוח של ד"ר איתי תמרי. השני, אות "אבודה" שפותחה בשנות ה- 50 על ידי פרנציסקה ברוך. מפאת תוויה העדינים לא נעשה בה שימוש בסדר-בלט והיא נגנזה. דבר קיומה הובא לידיעתי על ידי הצייר ומעצב הספרים הוותיק, אלעזר גלעד, שקיבל את האות מאביו צבי גולדברג שבדפוסו הודפסו כמה מספרי הוצאת "תרשיש" של ד"ר משה שפיצר. דמותו של משה שפיצר, שפועלו בתחום עיצוב הספר העברי החדש הקנה לו מקום נכבד בין גדולי המדפיסים העבריים, היא זו שעמדה מול עיני בבואי להאדיר את ערכו של ספר.

לכל אותם "חולמים" הייתי רוצה להגיש ספרים שהם מעשה אמנות מלגו ומלבר.

                                                                                         

עבור לתוכן העמוד