מצבור האור המתכלה יחיל צבן

עוד מעט עוֹד מְעַט תִּתְבַּהֵר הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה

וְנִדְלֶה מֵהַלֵּב אוֹר טָהוֹר, אֵין־סוֹפִי

וְעַד אָז לְלֹא מַיִם, מֵחֹסֶר בְּרֵרָה,

לֹא נַפְסִיק לְמַהֵר לְמַהֵר לְהַסְפִּיק.

עוֹד מְעַט הַיָּרֵחַ יִפֹּל לְחֵיקֵנוּ,

נַגְמִיעֵהוּ חָלָב כִּכְלַבְלַב אֲסוּפִי

שֶׁיָּשִׁיר בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת עַל צְחוֹקֵנוּ

שֶׁדָּעַךְ בַּחֲלוֹם הָאָפֵל,

אַף־עַל־פִּי שֶׁהִבְטַחְנוּ לֹא פַּעַם

שֶׁהַרְבֵּה לֹא נַמְתִּין שֶׁאִם לֹא נֹאהַב

נַעֲזֹב בְּלִי טִינָה אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ

שֶׁהָלַכְנוּ מֵתִים שֶׁפָּרְשָׁה מֵאִתָּנוּ מְתוּנָה מְתוּנָה.

יחיל צבן הוא משורר, מרצה לספרות וחוקר תרבות מזון. בין ספריו: 'לגיון' (2003), 'נפשו מאכל תאווה' (2014), 'ארץ אוכלת' (2016).